קריאות כיוון

הווארי, ערין (2024). הפלסטינים בתוך הקו הירוק: לקראת סוף הח'וסוסייה ("מיוחדוּת") המקוללת. קריאות ישראליות 6, 8-1.

הראל, אילת ושיר דפנה-תקוע (2024). פציעה מוסרית לאומית: ההתמודדות לטווח ארוך עם טראומה, אלימות, כאב ואכזבה. קריאות ישראליות 6, 11-9.

מנדלוביץ, שחר ותמר פרידמן (2024). טנדר טויוטה לבן. קריאות ישראליות 6, 16-12.

לוי, יגיל (2024). למה הם סופרים גופות?. קריאות ישראליות 6, 51-44.

אבולוף, אוריאל (2024). צחוק ההגמוניה. קריאות ישראליות 5, 10-1.

פישר, שלמה (2024). הציונות הדתית והחתירה להגמוניה. קריאות ישראליות 5, 17-11.

טלשיר, גייל ואריאל דוד (2024). כשמדינת ההלכה כבשה את הממשלה. קריאות ישראליות 5, 26-18.

גרינברג, לב (2024). לאן נוליך את הבושה וההשפלה? בין מחאה דמוקרטית לממשלה כושלת. קריאות ישראליות 5, 34-27.

זריק, ראיף (2024). קולוניאליזם, חוקה ודמוקרטיה. קריאות ישראליות 5, 40-35.

הורוביץ, אמיר (2023). הפלה אינה רצח: תגובה לנעם זהר. קריאות ישראליות 4, 4-1.

ערב, דן (2023). מיתוג הטראומה: זיכרון מלחמת יום כיפור ב"שעת נעילה". קריאות ישראליות 4, 11-5.

רותם, ניצן (2023). נוכחות ולא זיכרון: המשכיות כמענה חברתי לשבי ביום הכיפורים. קריאות ישראליות 4, 21-12.

בר־יוסף, אורי (2023). "לעולם לא עוד": השפעת מלחמת יום הכיפורים על בניין הכוח של צה"ל. קריאות ישראליות 4, 27-22.

יאסָן, יאיר (2023). רוחות של שינוי: מגמות במחאות בישראל לפני מלחמת יום הכיפורים ואחריה. קריאות ישראליות 4, 35-28.

ליפשיץ, יעקב (2023). האם היו למלחמת יום הכיפורים השפעות על הכלכלה בישראל? קריאות ישראליות 4, 41-36.

פודה, אלי (2023). האם הוחמצה הזדמנות מדינית למנוע את מלחמת יום הכיפורים? קריאות ישראליות 4, 52-42.

אסף, דוד ואייל קליין (2023). על הביקורת והמודעות העצמית של המזרחנות הישראלית: תגובה לאלי אושרוב והלל כהן. קריאות ישראליות 3, 10-1.

פרנקל, מיכל (2023). הרהורים על פמיניזם והשיח על הפלות בישראל. קריאות ישראליות 3, 16-11.

זהר, נעם (2023). הפלה היא לא רצח: בין "פרו ורבו" ל"צלם אלהים". קריאות ישראליות 3, 22-17.

מרקס, דליה (2023). הפסקת היריון ביהדות: הלכה, מאבק וטקס. קריאות ישראליות 3, 28-23.

רוזנברג-פרידמן, לילך (2023). ילד אסור, ילד מותר: דפוסי ילודה ביישוב, 1948-1920. קריאות ישראליות 3, 35-29.

טהון אשכנזי, ענת (2023). הסְדרה משפטית של הפסקת היריון בישראל: האם יובילו התקנות החדשות לשינוי?. קריאות ישראליות 3, 45-36.

ברק ניר ולירון שני (2022). אקלימיזציה: מי אתה אקלים ומה עשית לסביבה שלי?. קריאות ישראליות 2, 13-1.

רבינוביץ, דני (2022). סבסוד פחמן וטלטלת עולם: מודרניזציה, אנרגיה ואקלים. קריאות ישראליות 2, 24-14.

אבני, גדעון (2022). היסטוריה סביבתית, ארכאולוגיה ושינויי אקלים: לתרומתו של רוני אלנבלום למחקר הבינתחומי. קריאות ישראליות 2, 35-25.

קפלן, רמי (2022). גלובליזציה נאו־ליברלית, תאגידים רב־לאומיים והכישלון של רפורמת האקלים הגלובלית. קריאות ישראליות 2, 49-36.

ירון, לי (2022). ואולי דווקא העיתונות תצליח?. קריאות ישראליות 2, 64-50.

וישניצר, אבנר ואון ברק (2022). עבר שימושי לעולם מתחמם: הדיסציפלינה ההיסטורית ומשבר האקלים. קריאות ישראליות 2, 75-65.

חנין, דב (2022), משבר האקלים: אתגר עצום, שינוי אפשרי, קריאות ישראליות 2, 86-76.

ליבליך, עמיה (2022). פסיכולוגיה ואני. קריאות ישראליות 1, 6-2.

ג'מאל, אמל (2022). מודעות תאורטית, עורמת הכוח האפיסטמולוגי וחקר הפוליטיקה בישראל. קריאות ישראליות 1, 15-7.

אושרוב, אלי והלל כהן (2022). האבולוציה של המזרחנות בישראל: בין הקולוניאלי ל"פוסט" ובין היישומי לאינטלקטואלי. קריאות ישראליות 1, 25-16.

רגב, מוטי (2022). מחקר התרבות הסוציולוגי בישראל: מצב הדברים. קריאות ישראליות 1, 30-26.

גלוזמן, מיכאל (2022). האם הספרות מתה? האם הקנון מת?. קריאות ישראליות 1, 37-31.

שיף, עופר (2022). העולם היהודי: מבטים בישראל. קריאות ישראליות 1, 45-38.

זעירא, יוסף (2022). תוצר וסכסוך. קריאות ישראליות 1, 52-46.

לוי, יגיל (2022). האירוע המכונן של פרשת אלאור אזריה. קריאות ישראליות 1, 60-53.

כתריאל, תמר (2022). על דיבורים ומעשים: אידאולוגיה לשונית ופעולה חברתית. קריאות ישראליות 1, 67-61.

דוד, יוסי (2022). תקשורת וחברה בעידן הדיגיטלי: לחקור אי־שוויון דיגיטלי בישראל. קריאות ישראליות 1, 73-68.

הקר, דפנה ויופי תירוש (2022). שחיקת האימהוּת והתבססות ההדרה במשפט כאיום על מעמדן האזרחי של נשים בישראל. קריאות ישראליות 1, 82-74.

בראון, בנימין (2022). ממיעוט מבוטל לכוח עולה: החרדים לאחר 1977. קריאות ישראליות 1, 89-83.

אבו־כף, סארה (2022). מצוקה נפשית ואלימות בחברה הערבית בישראל. קריאות ישראליות 1, 96-90.

איזנשטדט, מימי (2022). היחס לעבריינות נוער בישראל כחלק מתהליכי הגיבוש של מרכז ושוליים חברתיים במדינה. קריאות ישראליות 1, 103-97.