עורכות כתב העת: תמר הרמן, עדנה־לומסקי פדר; עורכות־אורחות: דלית שמחאי, עמליה סער
גיליון זה (השמיני במספר) של קריאות ישראליות מוקדש לנושא משפחות בישראל. העורכות האורחות, דלית שמחאי ועמליה סער, העמידו במרכז הדיון את המושג "משפחתיזם", ובאמצעותו הזמינו את הכותבות והכותבים "לשלב את המבט האמפירי, המוסדי והסימבולי באופן שיאפשר דיון אנליטי שיש בו הרהור רחב יותר על מקומה של המשפחה בחברה בישראל"…
השינויים החברתיים מתרחשים בקצב מסחרר המערער את תחושת היציבות ומטשטש את גבולות הסבירות. אולם הדאגה העיקרית אינה נובעת מהמהירות בלבד, אלא מהכיוון: מגמת דה-דמוקרטיזציה, המתבטאת בהיחלשות מוסדות…
כבכל שנה, גם בסוף 2024 פורסם מספר החללים שנהרגו על רקע בטחוני. 5,200 בני משפחה נוספו למשפחת השכול, בהם כמעט 1,600 הורים. גם בשנה זו שבר חודש אוקטובר את השיא החודשי במספר הנפגעים: 59 ישראלים נהרגו בפיגועים, בפעילות מבצעית ובפגיעות מהאוויר, בהן כטב"ם…
״כלי־בדולח שאנו מטילים לרצפה״, אומר פרויד, כמטפורה להתפרקות המבנה הנפשי, ״נשבר, אבל לא שבירה אקראית; הוא מתפרק לאורך קווי־הפיצול לרסיסים, שתיחומיהם היו אמנם סמויים מן העין, אבל מבנהו של הבדולח הוא שקבע אותם מראש״…
"…לכן, גם אם יש רצון, ולא תמיד, אבל גם אם יש רצון של הילדים לתמוך ולעזור להורים שלהם, לא תמיד זה מתאפשר בגלל החיים האישיים שלהם; ולכן אנחנו, כמדינה, צריכים לחשוב מה אנחנו צריכים לעשות כדי לא לאבד את הקשיש הזה. איך אנחנו…
האם ניתן לחפש קשרים בין יצירות אומנות כפי שבולשים אחר דמיון בין הורים וילדים, אחיות, אחים? מה הקשר בין יצירות שונות שנוצרו בידי אותה יוצרת? איזה אור יכולות הזיקות הללו לשפוך על היצירה שעומדת בפני עצמה? כשצפיתי בהצגה "קשרי משפחה" מאת קבוצת תיאטרון רות קנר….
קריאת כיוון זו חורגת מהמקובל. היא מציעה תיאור גדוש בפרטים ללא עיגון תיאורטי וללא מִסגור תמטי. היא עוקבת אחר הסיפור המשפחתי של אימא שלי, סיפור שכל אחד מהקוראים והקוראות יוכל לצקת בו את התובנות והמחשבות שלו, לחבּרו להקשרים פוליטיים עכשוויים או להשאירו כמקרה ייחודי…
משפחתיות והמרחב הביתי נדמים לעיתים מושגים חופפים. רוב העיסוק הסוציולוגי והמשפטי במשפחתיות מתמקד במשפחה הגרעינית, שהגדרתה כוללת, ברוב המוחלט של המקרים, מגורים תחת "קורת גג אחת". בה בעת, המרחב הביתי מוגדר, בראש ובראשונה, "[כ]מרחב של האינטימי, [ה]מקום של המשפחה". גם בשיח הפמיניסטי, המושג "מרחב פרטי"…
מאמר זה בוחן את התהליכים החברתיים והשלטוניים, לאורך השנים, ביחס לפרשת מתן גורף של דפו־פרוורה, אמצעי למניעת היריון, לנשים מהקהילה האתיופית בישראל כדי לצמצם את הילודה בקהילה. מדיניות צמצום ילודה, גם אם לא רשמית, החלה במסגרת המערכת הקולטת במחנות העלייה באתיופיה ונמשכה גם במערכת הבריאות הציבורית…
מאמר זה בוחן את התהוותו של מודל משפחתי וחינוכי חדש בחברה הפלסטינית בתוך ישראל, המציב את הילד במרכז. המחקר מתמקד בשתי שאלות מרכזיות: ראשית, מהו התרגום התרבותי של הפדגוגיות הרגשיות בהקשר הפלסטיני בישראל? ושנית, מה הקשר בין יישום הפדגוגיות הרגשיות בחברה זו לבין המשבר הרב־ממדי שבו היא נתונה?
בשנים האחרונות הולך ומתחזק השיח הניאו־ליברלי האינדיבידואליסטי בישראל. שיח זה מעודד את הפרט לפעול באופן יזמי ואחראי למען רווחתו ופרנסתו, בזמן שהוא דוחה התערבות ציבורית או חברתית בחייו. עקרונות שיחניים אלו באים לידי ביטוי במשפחות רבות בדרישות ובציפיות סותרות לכאורה. כך, מצד אחד הציפייה הבולטת מילדים בוגרים היא להיות…
בשנים האחרונות מצאנו – אנו, ארבע כותבות המאמר – במשפחה, וספציפית בפעולה ההורית, ספֶרה משמעותית לפעולה אזרחית בהקשרים מגוונים בישראל. הופתענו לא רק מחשיבותן העצומה של פעולות הוריות כאתר של כוח, סוכנות ופעולה אזרחית, אלא גם מהאתגר שמחקר זה מעמיד בפנינו כחוקרות – מתודולוגית, אפיסטמולוגית ופוליטית…
המשפחה והמשפחתיוּת תופסות מקום מרכזי בחברה ובתרבות בישראל. השיח הציבורי והפופולרי רווי דימויים על אודות אותה "משפחתיוּת", המדגישה את התפקיד החשוב שיש לבני ובנות המשפחה בחיי היום־יום. המשפחתיוּת החזקה, אשר תורמת ליצירת מארג של קשרים משפחתיים ענפים ומסועפים, משקפת, כך נטען, את האופי הקולקטיביסטי של…
אלון קונפינו. חוף טנטורה: חורבנו של כפר פלסטיני, 1948. חיפה, פרדס הוצאה לאור, 2023
אופירה גראוויס קובלסקי. אישה עבריה, בל יאבד חלקך – נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה. הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2023
אדם רז. הדרך לשבעה באוקטובר: בנימין נתניהו, הנצחת הסכסוך והידרדרותה המוסרית של ישראל. פרדס הוצאה לאור, 2024
עמי וולנסקי. מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2000–2023: פוליטיזציה, מדע וחברה. הוצאת מאגנס, 2024
מוטי גיגי. עיר בלי זיכרון: בין דומיננטיות להגמוניה תרבותית ביחסי שדרות-שער הנגב. אוניברסיטת בר־אילן, 2024
אסתי רידר אינדורסקי. מבעד לסורגים שקופים – נשים חרדיות לומדות גמרא. רסלינג, 2024
