תמר הרמן, עדנה לומסקי־פדר
אנו שמחות וגאות להציג את הגיליון הראשון של קריאות ישראליות – כתב עת בעברית, דיגיטלי, רב־תחומי, על החברה הישראלית. מקור היוזמה שלנו להוציא לאור את כתב העת בהכרה שיש מקום, ואפילו צורך, להקים במה המפגישה נשות ואנשי אקדמיה מדיסציפלינות שונות החוקרים את ה"מקום" הישראלי וכותבים על מחקריהם בעברית. ההיענות הרבה לקריאתנו, למרות השמרנות של הממסד, הן באשר לפרסום בשפה העברית הן באשר לפרסום דיגיטלי, היא בעינינו העדות לכך שקריאות ישראליות הוא…
בשאלות שהציגו העורכות לכותבות שהוזמנו, כמוני, לכתוב קצרות לגיליון הראשון של קריאות ישראליות חזר שלוש פעמים צמד המונחים "הדיסציפלינה שלך".
אחת ההחלטות החשובות ביותר שחוקרים במדעי החברה חייבים לקבל היא ההחלטה בדבר המחויבות הפרדיגמטית שבמסגרתה ינהלו את מחקרם.
יצירת דיכוטומיה בין מדע "טהור" ופעילות אינטלקטואלית "כשלעצמה" לבין מדע כמכשיר יישומי, אפקטיבי, אולי גם משתלם כלכלית, היא אחד המאפיינים החשובים של השיח על האקדמיה המודרנית.
לקראת 1980, ובעשור או שניים הבאים, התרחשו בסוציולוגיה ובדיסציפלינות שכנות תהליך שכונה "המפנה התרבותי".
בשנת 2010, לרגל זכייתו בפרס רמת גן למפעל חיים בתחום הספרות, נשא מנחם פרי קינה על מות הספרות.
הקמת מדינת ישראל וההכרזה עליה כמדינת העם היהודי סימנה מפנה בכל הנוגע להגדרת תפקידיה בעולם היהודי שמחוץ לישראל.
בד בבד עם הישרדותה, צמיחתה ופריחתה של החברה החרדית בישראל עלה והתפתח גם המחקר עליה. בשיח מחקרי זה בולט המוטיב "פרדוקס", המשמש את חוקרי החברה החרדית כדי לאפיין אותה כחברה השרויה בפרדוקס מהותי – פרדוקס החרדיות והמודרניות – וכדי לאבחן תופעות שונות…
ויקטור סטוצ'קובסקי, אנתרופולוג ממוצא פולני, מספר במאמרו "התכלית הרביעית של האנתרופולוגיה: בין ידע לאתיקה" על המחקר האתנוגרפי הראשון שעשה כמה עשורים קודם לכן. באותה עת הוא היה אנתרופולוג צעיר והיה חבר בתנועה דמוקרטית שהתנגדה לשלטון הקומוניסטי הטוטליטרי במדינתו…
גבולות ואזורי גבול הפכו בעשורים החולפים למוקד מחקרי, בין השאר בשל התגברותה של הגירה לא־סדירה שמאתגרת את הסדר הפוליטי והסוציו־מרחבי. גבול מצרים-ישראל מייצג מגמה זו; מאז שנת 2006 ועד לבניית הגדר לאורכו הוא משך אליו יותר ויותר מהגרים, רובם מבקשי…
השפעות משבר הקורונה הן כמו אדוות המתפשטות מאבן שהושלכה למקווה מים. מודל האדוות בהקשר הזה מדמה סלע עצום ממדים שהושלך לאוקיינוס העולמי. הסלע מושפע מזרמים חזקים, ויש בכוחו ליצור אפילו גלי צונמי. אך האם אנו מתבוננים באבן שהושלכה לבאר או שמא…
משבר הקורונה בא לידי ביטוי לא רק במצב חירום רפואי עולמי, אלא גם בשבר חברתי־כלכלי עמוק. בעקבות המדיניות הממשלתית של סגרים והגבלות על התכנסויות נאלצו בעלי עסקים וחנויות רבים לסגור את דלתותיהם ולְפַנות חללים במרחב הציבורי. רחובות שלמים התרוקנו ונותרו…
ב־17 במרץ 2020, עם תחילתו של משבר הקורונה בישראל, פרסמו פורום הקרנות בישראל ו־JFN ישראל, שני ארגוני הגג המרכזיים בשדה פילנתרופיית העילית המקומי, הצהרת תמיכה ובה מסר חד־משמעי לארגוני החברה האזרחית שניצבו באותה עת בפתחו של מאבק הישרדות. הצהרת התמיכה…
מנחם טופל (עורך) (2021). הקואופרציה בישראל: עבר, הווה, עתיד. ירושלים ורמת אפעל: מוסד ביאליק ויד טבנקין. 492 עמודים.
ענת הלמן (2020). דגניה פינת הוליבוד: תרבות צריכה ופנאי בראשית המדינה. ירושלים: מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי. 384 עמודים.
אילת הראל־שלו ושיר דפנה־תקוע (2021). על ביטחון וחוסר ביטחון: הקרב הכפול של נשים לוחמות. חיפה: פרדס הוצאה לאור. 207 עמודים.
אפרת זקבך (2021). אגדה וזיכרון: מיתוס יחידה 101 בשיח הציבורי הישראלי. ירושלים: יד יצחק בן־צבי. 385 עמודים.
זאב לרר (2021). הקוד האתני: קב"א, מזרחים, אשכנזים. ירושלים ובני ברק: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד. 220 עמודים.
עדיה מנדלסון־מעוז (2021). מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה: קריאה אתית בספרות העברית, 1987–2007. תרגום: תום קלנר. ירושלים: מאגנס. 365 עמודים + 7 עמודים לא ממוספרים.
תמר אלאור
את פרסום הגיליון הראשון תלווה מן הסתם השאלה מהי קריאה ישראלית או, בניסוח אחר, האם יש בכלל בנמצא קריאה ישראלית. אף שהשאלה הזאת מתבקשת, אנו נמנעות לא פעם מלגעת בה בשל הניחוח הרדוקטיבי שלה ומשום האי־נוחות שהיא מעוררת. היא מאיימת הן על המדע כשפה אוניברסלית ואובייקטיבית הן על המדענים כסובייקטים שמלאכתם צולחת מקום, לאום, מגדר, דת, ועוד.