תמר הרמן, עדנה לומסקי־פדר
כדי לאפשר לעמיתות ועמיתים לתת ביטוי לידע האקדמי שלהם בנושאים רלוונטיים בימים קשים אלה, החלטנו ליצור מעין ארכיון אד־הוק של "קריאות כיוון" קצרות (עד 1,500 מילה). הכוונה למבטים שונים על התקופה דרך מחקר, המשגות ותיאוריה. החומרים יועלו לאתר לאלתר ללא קריאת עמיתים (למעט העורכות), בעיקר כדי לשמר את רוח הזמן.
שנדע ימים טובים מאלה.
"… אני כבר לא יודע באיזה שמות לא קראו לנו… כי אנחנו קיבוצים! קראו לנו ספסרי קרקע – בבקשה קחו, קחו, יש בין בארי לעזה מלא קרקע, יאללה תבנו, קדימה…." דברים אלה נאמרו בכאב בחדשות על-ידי חיים ילין – ראש המועצה אזורית אשכול לשעבר…
בבוקר שבת, 7 באוקטובר, קמנו למציאות בלתי-נתפסת, שבאותה העת התייחסה למתקפה חסרת תקדים של המוני מחבלים שפרצו את הגדר וחדרו ליישובי עוטף עזה. עד מהרה נגלה לעינינו ברשתות החברתיות ובשידורי החדשות מחזה מבעית – טנדר לבן, עמוס מחבלים חמושים…
מלחמת אוקטובר 2023 גבתה עד כה למעלה מ-1,320 הרוגים, 3,500 פצועים ועשרות רבות של חטופים ושבויים. רוב האזרחים במדינה מכירים מישהי או מישהו שחוו את הזוועות שאירעו באזור 'עוטף עזה', וחלקים נרחבים מהציבור שלחו לוחמות ולוחמים…
מוקד מאמרו של נעם זהר, "הפלה היא לא רצח: בין 'פרו ורבו' ל'צלם אלהים'" (זהר, 2023), הוא ההצעה "להיחלץ מן המלכוד שבדיון ההומניסטי על מעמד העובָּר", על פי ההשקפה שהוא מכנה …
באמצע דצמבר 2020, ימים אחדים לאחר סיום שידורה של הסדרה שעת נעילה, הפציעה על מסכי הטלוויזיה בישראל פרסומת לנט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי)…
הפסקת האש של מלחמת יום הכיפורים נכנסה לתוקף ב־24 באוקטובר 1973, אולם השלב הבא של סיום המלחמה התמהמה: ישראל, מצרים וסוריה לא חתמו על הסכמי הפרדת כוחות…
כדי לאפשר לעמיתות ועמיתים לתת ביטוי לידע האקדמי שלהם בנושאים רלוונטיים בימים קשים אלה, החלטנו ליצור מעין ארכיון אד־הוק של "קריאות כיוון" קצרות (עד 1,500 מילה). הכוונה למבטים שונים על התקופה דרך מחקר, המשגות ותיאוריה. החומרים יועלו לאתר לאלתר ללא קריאת עמיתים (למעט העורכות), בעיקר כדי לשמר את רוח הזמן.
שנדע ימים טובים מאלה.
במאה ה־20 התוותה המכונית את חירות התנועה של תרבות שלמה. היא ביטוי לחופש אישי ולניידות, היא מסמלת את התשוקה למרחבים ומכוננת את המהירות כהישג טכנולוגי. המכונית היא גילום של תופעות חברתיות מרכזיות במאה ה־20 בהן בעלות על רכוש, שימוש בסמלי סטטוס לשם ניעוּת מעמדית…
עלייתו הבלתי־צפויה של השיר בן שלוש הדקות במחצית הראשונה של המאה ה־20 שילבה כוחות עם מסורות ביצוע ותיקות הרבה יותר, ויצרה קטגוריה חדשה: הסינגר-סונגרייטר – המבצע הכותב את פזמוניו. המבצע-היוצר יצא מעולמות הבלוז, הפולק והקאנטרי, וחדר אל הסביבה המוזיקלית…
במאמר זה אבקש לחשוב מחדש על היחסים בין זהות, אתניות, מעמד ומוזיקה פופולרית דרך מקרה בוחן של עיירת הפיתוח בית שמש בשנים 1975–1990, המקום שבו עברו עליי מרבית נעוריי. אבקש לבחון מחדש את הטעמים המוזיקליים ואת הזהויות המוזיקליות של מתבגרים חילונים בעיירת פיתוח…
במאמר זה אני מבקשת להראות כיצד תהליכים חברתיים באים לידי ביטוי במישור התרבותי באמצעות זרמים מוזיקליים המשקפים את הלך רוח התקופה. נקודת המוצא למאמר היא הטענה שמוזיקה של חברה היא חלק ממוצרי התרבות שלה. רכיבי התרבות – מוזיקה, ציור, ספרות, שירה, שפה, טקסים….
קודם שאתאר את דפוסי התרבות החדשים של בני נוער ישראלים כרקע להבנת דפוסי התקבלות הביטלס בקרבם, אבקש להפנות את תשומת ליבנו להמשׂגה תיאורטית שתשמש אותנו בהמשך בניתוח דפוסי התקבלות תרבות צעירים מערבית בישראל, ובעיקר – התקבלות הביטלס. חוקר התרבות הבריטי ריימונד ויליאמס היטיב להבחין במספר רכיבים תרבותיים המתקיימים במערכת הגמונית תרבותית…
הודא אבו־מוך. אמיל חביבי בעברית: עמדות אידאולוגיות והשפעתן על כתיבת "האופסימיסט", "אח'טיה" ו"סראיא" ותרגומם לעברית. מאגנס, 2022.
תמי ריקליס (עורכת), הנערים: פולמוס; בעקבות סדרת הטלוויזיה. עם עובד, ספריית אופקים, 2022.
מתן אהרוני, זה לא קולנוע, זה מפגש חברתי. מוסד ביאליק, 2022.
חגי צורף ומאיר בוימפלד, יבוא יום ויפתחו הארכיונים, ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים. כרמל, 2022.
אורי ביאלר, לא לבדד: מדיניות החוץ של ישראל. הוצאת אוניברסיטת בן־גוריון, מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, 2022.
סראב אבורביע־קווידר, זהות מעמדית בהתהוות, פרופסיונליות פלסטיניות בנגב. הוצאת מאגנס, 2017.
תמר אלאור
בשנת 2017, בעת שבראש משרד התרבות עמדה השרה מירי רגב, הוציא המשרד קול קורא להקמת "בתי מייסדים" ברשויות שתהיינה מעוניינות בכך ואשר תמצאנה מתאימות. את ניהול ההקמה הפקיד המשרד בידי המועצה לשימור אתרים. מהלך זה ביקש לאפשר לרשויות בעלות יוזמה ויכולת לייצר לעצמן מרכז מקומי שיציג את סיפורו של היישוב. כוונתו הייתה לעודד ישובים פריפריאליים לציין לעצמם ולאחרים את מקומם בסיפור הציוני של בניית הארץ.
אבי שניידר
"… אני כבר לא יודע באיזה שמות לא קראו לנו… כי אנחנו קיבוצים! קראו לנו ספסרי קרקע – בבקשה קחו, קחו, יש בין בארי לעזה מלא קרקע, יאללה תבנו, קדימה…." דברים אלה נאמרו בכאב בחדשות על-ידי חיים ילין – ראש המועצה אזורית אשכול לשעבר…
