משפחה

מיליוני משפחות בעולם הן משפחות גבולבליות (globordered), כלומר משפחות שמושפעות באופן עמוק מהזיקות שבין תהליכי גלובליזציה לבין גבולות גיאו־פוליטיים. המחקר במאמר זה בחן את השלכות רגולציית הגבולות הבין־מדינתיים במהלך הקורונה על משפחות גבולבליות ברחבי העולם, בעזרת מעקב אחר מאבקיהן הציבוריים. המאמר מתמקד בבני משפחה ישראלים שבלטו בהקשר הזה, ולקחו חלק במחאות קבוצתיות של 1. הורים מיועדים מישראל שרצו להגיע לילדם שנולד לפונדקאית בחו"ל, ולחזור עם התינוק לישראל; 2. בני זוג טרנס־לאומיים, שאחד מהם ישראלי, שרצו להיפגש; 3. ישראלים החיים בחו"ל שרצו לבקר את המשפחה בישראל, עם ילדיהם הלא־ישראלים; ו־4. ילדים בגירים להורים סיעודיים, שנאבקו למען היתרי כניסה לישראל של מהגרות עבודה.

ניתוח הממצאים מצביע על מורכבות דיאלקטית של הזיקות בין מרחב למשפחתיות בעידן הנוכחי. מצד אחד, הממצאים מדגימים את הסיבות המגוונות שבגינן משפחות לאומיות זקוקות לנפרדות מרחבית, כמו גם למרחב פיזי טרנס־לאומי משותף אך ארעי, בעוד משפחות טרנס־לאומיות זקוקות, מעת לעת, למרחב פיזי "ביתי", לאומי או טרנס־לאומי, משותף.

המחקר תורם להיחלצות הסוציולוגיה של משפחתיות בישראל ממה שבק ובק־גרנשהיים כינו מלכודת המתודולוגיה הלאומית, ומחזק את הטיעון שהצגתי בעבר, שלפיו לא ניתן להבין משפחתיות כיום בלי להבין את הזיקות בין גלובליזציה לגבולות, תוך הדגמת הטיעון בקשר למשפחות בישראל. בה בעת, המחקר מקעקע את הדיכוטומיה המדומיינת בין משפחות לאומיות־נייחוּת־מרחביוּת ביתית, לבין משפחות טרנס־לאומיות־ניידוּת־נפרדוּת מרחבית.

 Familial Space and Trans-Spatial Familiality \ Daphna Hacker

Millions of families worldwide are "globordered" families, that is, families profoundly affected by the interrelations between globalization processes and geo-political borders. This research examined the implications of inter-state border regulation during COVID-19 on globordered families worldwide by tracking their public struggles. The article focuses on Israeli family members who were prominent in this context and participated in group protests of: 1) intended parents from Israel who wanted to reach their child born to a surrogate abroad and return with the baby to Israel; 2) transnational couples, one of whom is Israeli, who wanted to physically meet; 3) Israelis living abroad who wanted to visit family in Israel with their non-Israeli children; and 4) adult children of elderly parents who fought for entry permits to Israel for migrant care workers.

The analysis of the findings points to the dialectical complexity of the relationship between space and family life in the current era. On one hand, the findings demonstrate the various reasons why national families need spatial separation, as well as a shared but temporary transnational physical space, while transnational families need, from time to time, a shared "domestic" physical space, whether national or transnational.

The study assists in extracting the Israeli sociology of the family from what Beck and Beck-Gernsheim called the "methodological nationalism trap," and strengthens the argument I presented in the past that family life today cannot be understood without understanding the interrelations between globalization and borders; while demonstrating this argument in relation to families in Israel. Simultaneously, the research undermines the imagined .dichotomy between national families-spatial stability-domestic spatiality and transnational families-mobility-spatial separation.

במאמר זה אנו מראות כיצד פעולות הוריות ואזרחיות משתלבות זו בזו בחברה הישראלית בת־זמננו. אנו ממחישות זאת באמצעות דוגמאות ממחקרים עצמאיים, שכל אחד מהם עוסק בדרכים שונות במעורבות אזרחית הורית בקרב קבוצות ממגוון מיקומים חברתיים, שפועלות במרחב לאומי–אזרחי–גיאוגרפי משותף. התובנות שלנו נשענות על ארבעה מקרי בוחן: הורים חרדים השואפים להכין את ילדיהם לעתיד טוב יותר באמצעות חינוך מדעי; משפחתיות אלטרנטיבית במסגרת תנועות הבוגרים של תנועות הנוער הציוניות; אימהות לילדים טרנסג'נדרים המבקשות לתווך את הסטטוס המשתנה של ילדיהן לסביבה; ו"אמהות על המשמר" – ארגון מחאה הנאבק נגד אלימות משטרתית וגזענות ממוסדת כלפי צעירים יוצאי אתיופיה.

העמדתם של מקרים מגוונים אלו זה לצד זה מאפשרת לנו לחשוב על הממשקים השונים בין משפחה למדינה, ולשאול על מגוון המשמעויות האזרחיות שנוצרות דרך פעולותיהם של הורים ממיקומים חברתיים שונים ומצטלבים. מן המחקרים האישיים שלנו והדיאלוג ביניהם אנו מציעות סדר יום חדש למחקר על משפחתיות, הרואה במשפחה בכלל, ובהורות בפרט, זירה מרכזית של אזרחות. אנו מציעות להבין הורות כאמצעי להשתתפות אזרחית, הכולל מופעים מגוונים שיכולים להיות חלק מתרבות הגמונית, ובו־זמנית להתקיים גם כאופני פעולה חלופיים.

* סדר הכותבות הוא לפי א"ב. העבודה על המאמר הייתה משותפת לכל אורך הדרך.

Parental action as a civic act: New directions for the study of familialism in Israel \ Lauren Erdreich, Einat Gilboa-Oppenheim, Lea Taragin-Zeller, and Tanya Zion-Waldoks*

In this article, we demonstrate how parental and civic actions often intertwine in contemporary Israeli society. We illustrate this point through examples from unrelated studies which explore parental civic involvement among differently positioned social groups operating within a shared national-civic-geographical space. Our insights draw on four independent studies: ultra-Orthodox parents striving to prepare their children for a better future through science education; alternative familial practices among adult graduates of Zionist youth organizations; mothers of transgender children seeking to mediate their children's changing status within their environment; and "Mothers on Guard," a protest organization fighting against police violence and institutionalized racism primarily towards young Ethiopian-Israelis. Juxtaposing these diverse cases allows us to reflect on the various intersections between family and state and to examine the variety of civic meanings produced through the actions of parents from different social locations. Based on our individual studies and the dialogue between them, we propose a new direction for research on familialism, which views the family, particularly parenthood, as a central arena of citizenship. We suggest conceptualizing parenthood as a means of civic participation encompassing a variety of approaches, which might be part and parcel of hegemonic culture or involve alternative modes of action. We propose new directions for future research that could examine how parenthood and citizenship serve as intergenerational sites for the recreation of the sociopolitical sphere and how everyday parental actions reshape family-state relations

*Authors contributed equally to preparation of the article; they are listed alphabetically.