מעבר לבגרות

נקודת המוצא במחקר על נשירה מבית הספר היא כי מדובר בתופעה פתולוגית המצריכה תיקון. המאמר הנוכחי מציב סימן שאלה על הנחה זו, וחוקר מהי המשמעות שהנושרים עצמם נותנים לנשירתם. האם בהכרח הם תופסים אותה כמשבר אישי וככישלון? וכיצד הם מפרשים ממרחק הזמן את מקומה במהלך החיים שלהם? באמצעות ניתוח סיפורי חיים של גברים צעירים ממעמד נמוך ובינוני שנשרו בעברם מבית הספר נחשפים שני נרטיבים מובנים מעמדית: סיפורי תיקון של המעמד הנמוך וסיפורי מימוש עצמי של המעמד הבינוני.

במאמר אטען כי סיפורי הנשירה מתעצבים למול השיחים הטיפוליים ותסריטי המפתח להתבגרות הזמינים לנושרים מתוך מיקומם החברתי, והם משקפים את יחסי הגומלין בין האינטרס המעמדי וההון התרבותי של כל קבוצה. נושרים מהמעמד הנמוך מכוונים למובּיליות מתוך אמונה בכוחו של הַסדר החברתי, ונשירתם נתפסת כמהלך של "הנשרה" תחת פיקוח חברתי. רובם מקבלים את הדרישה לתיקון בראותם בו פוטנציאל לניעוּת, ומי שלא מצליחים בכך, מדגישים את אוזלת ידם למול הכוחות החברתיים. הנושרים מהמעמד הבינוני, לעומתם, יוצאים מעמדה שוויונית יותר, ופועלים לשימור מעמדם שנפגע בעטייה של הנשירה. נשירתם מקבלת משמעות פסיכולוגית כפעולה שהיא בשליטתם, וכבחירה לשים את צורכיהם במרכז.

הפרשנות בשדה מאתגרת את התפיסה הדומיננטית לנשירה, ומרחיבה את הפרשנויות לה – לא רק כסטייה הכרוכה במחיר אישי וחברתי, אלא גם כמהלך משחרר המעצב את מהלך חייו של הנושר.

Between Rehabilitation and Self-Realization: Class-Based Narratives of School Dropout and Social Reintegration / Rachel Levie

Research on school dropout typically assumes that it is a pathological phenomenon requiring correction. This article questions this assumption and examines the meaning that dropouts themselves attribute to their departure from school. Do they necessarily perceive it as a personal crisis and failure? And how do they interpret its place in their life course from a temporal distance? The analysis of the life stories of young men from lower and middle-class backgrounds who previously dropped out of school reveals two class-structured narratives: rehabilitation stories of the lower class and self-realization stories of the middle class.

In this article, I argue that dropout narratives are shaped in relation to therapeutic discourses and key developmental scripts available to dropouts from their social positions, reflecting the interplay between class interests and the cultural capital of each group. Lower-class dropouts aim for mobility, while believing in the power of the social order. Their dropout is perceived as  being "dropped out under social supervision". Most accept the demand for rehabilitation, seeing it as potential for mobility, while those who fail to achieve this emphasize their powerlessness against social forces.

Middle-class dropouts, in contrast, operate from a more egalitarian position and work to preserve the status that was compromised by dropping out. Their dropout receives psychological meaning as an action under their control and a choice to prioritize their needs.

This study challenges the dominant perception of dropout and expands its interpretations — not only as a deviation involving personal and social costs, but also as an emancipatory act shaping the dropout's life course.