מלחמת "חרבות ברזל"

במחקר האיכותני הפנומנולוגי נבחנו המשמעויות שמייחסים הורים עקורים מהגליל העליון המזרחי לבית ולמקום במהלך תהליך מתמשך של פינוי כפוי במלחמת "חרבות ברזל". המסגרת התיאורטית של המחקר היא תודעת מקום בסביבות כפריות בתוך משבר קיצוני מתמשך. במחקר רואיינו בשני סבבים 22 הורים שנעקרו מבתיהם בהוראת ממשלה עם תחילת המלחמה למלונות או ליחידות אירוח זמניות. מניתוח תמטי של הנתונים עלו שלושה נרטיבים מרכזיים: הנרטיב הראשון מדגים את הזמן כמחזק את יציבות משמעות הבית שממנו נעקרו, והדגש מושם על תחושת השייכות כמרכזית יותר בהשוואה לתחושת הביטחון. הנרטיב השני מדגים התייחסות למגורים בבית שממנו נעקרו כתקופת ניסיון והתבוננות, תוך כדי שימוש בזמן כאמצעי לבסס החלטה לגבי מגורים עתידיים. הנרטיב השלישי מדגים את הזמן כמבסס את האחיזה בבית חדש, ומתמקד בחוסר רצון לשלם מחירים של מרחק ובידוד. שלושת הנרטיבים מאפשרים יצירת טיפולוגיה של עקירה פנימית מתוך התייחסות לשני צירים: ציר המקום שממנו נעקרו ההורים, תוך כדי פירוק המקום למרכיביו – בית, קהילה ומרחב פריפריאלי והיקשרות או השתייכות נבדלת לכל אחד מהם; וציר הזמן, כשחקן שמעצב באופן דינמי את משמעות הבית ואת ההחלטות לגבי מקום מגורים. העקירה הפנימית מהווה חלון מִבני ממוסגר שדרכו מתהווים דפוסי תודעת מקום שונים בקרב הורים. כך מאפשר המחקר התבוננות על מקום, כפי שהוא נחווה על־ידי אנשים באופנים שונים במצב של עקירה פנימית.

Intersecting Meanings of Time and Place as Dynamic Motifs in the Lives of Displaced Parents in the Eastern Upper Galilee: A qualitative methodological approach at two points in time \ Yael Grinshtain

The phenomenological qualitative study examines the significance that displaced parents from the Eastern Upper Galilee attribute to home and place during an ongoing process of displacement during the "Iron Sword" war. The theoretical framework of the study is to place consciousness or place attentiveness in rural environments amid an ongoing extreme crisis.

In two rounds of research, 22 parents who were displaced from their homes by government order at the beginning of the war were interviewed at hotels or other temporary accommodations. A thematic analysis of the data revealed three main narratives: the first narrative demonstrates how time reinforces the stability of the meaning of home from which they were displaced, with an emphasis on the sense of belonging as more central than the sense of security. The second narrative presents the attitude toward living in the house from which they were displaced as a period of experience and observation, using time to inform a decision about future housing. The third narrative demonstrates time as it takes hold in a new home, with an emphasis on the unwillingness to pay the price of distance and isolation. The three narratives enable the creation of a typology of internal displacement with reference to two axes: the axis of the place from which the parents were displaced, while dismantling the place into its components – home, community, and peripheral space, and a distinct attachment or belonging to each of them; and the timeline as an actor that dynamically shapes the meaning of the home and decisions about where to live. Internal displacement constitutes a structural framing through which different patterns of place consciousness are formed among parents. Thus, the study enables the observation of place as experienced by people in different ways in an ongoing internal displacement.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין משאבים הקשורים לאינטראקציות חברתיות – תמיכה חברתית ואיכות התקשורת הבין־אישית בין לוחמים לבנות־זוגם – להסבר הבריאות הנפשית בקרב בנות־הזוג במלחמת "חרבות ברזל". הבריאות הנפשית נבחנה באמצעות שלושה גורמים: רגשי, חברתי ופסיכולוגי. איכות התקשורת הבין־אישית נבחנה באמצעות שני ערוצי תקשורת – אלקטרוני ופנים אל פנים, וכל אחד מהם נבדק משני היבטים: חיובי ושלילי. מדגם המחקר כלל 201 נשים הטרוסקסואליות, נשואות, מצויות ביחסי קוהביטציה או בזוגיות יציבה.

ממצאי המחקר העלו כי הבריאות הנפשית בגורם הפסיכולוגי הייתה הגבוהה ביותר, לאחר מכן בגורם החברתי, ולבסוף בגורם הרגשי. עוד עולה מהממצאים כי כ־75% ממשתתפות המחקר העריכו את התקשורת האלקטרונית ביניהן לבני־זוגן כחיובית, ויותר ממחציתן דיווחו על עלייה באיכות התקשורת החיובית פנים אל פנים לעומת המצב שקדם למלחמה, אולם כ־20% מהן דיווחו על עלייה בתקשורת השלילית פנים אל פנים לעומת המצב שקדם למלחמה. התמיכה החברתית נמצאה קשורה לשלושת גורמי הבריאות הנפשית. כמו כן, נמצא קשר שלילי בין תקשורת בין־אישית שלילית (אלקטרונית ופנים אל פנים) לבריאות נפשית פסיכולוגית. עם זאת, לא נמצא קשר ישיר בין תקשורת בין־אישית חיובית בין בני־הזוג לשלושת גורמי הבריאות הנפשית, אך נמצא קשר עקיף בין תקשורת בין־אישית חיובית לשלושת גורמי הבריאות הנפשית באמצעות תיווך של התמיכה החברתית. עוד נמצא קשר חיובי בין תדירות התקשורת האלקטרונית לבריאות נפשית רגשית, אך תדירות התקשורת האלקטרונית נמצאה בקשר חיובי עם התקשורת האלקטרונית השלילית. מסקנת המחקר היא שהתקשורת בין לוחמים לבנות־זוגן הייתה על פי רוב חיובית, הן בערוץ התקשורת האלקטרונית הן בערוץ התקשורת פנים אל פנים, אולם התקשורת החיובית לא תרמה באופן ישיר לבריאותן הנפשית של האחרונות. מנגד, התקשורת השלילית פגעה באופן משמעותי בבריאותן הנפשית של משתתפות המחקר. על בסיס ממצאים אלו מוצעות המלצות מעשיות לבני־זוג ולמטפלים.

Between Him and Her: Communication, Support, and Mental Health during the “Iron Swords” War \ Liat Kulik and Anita Zorczynski-Belullo

The aim of this study was to examine the relationship between social-interaction resources (perceived social support; the quality of interpersonal communication between combat soldiers and their partners), and the mental health of the partners during the Swords of Iron War. Mental health was assessed across three dimensions: emotional, social, and psychological. The quality of interpersonal communication was evaluated through two channels—electronic and face-to-face—each assessed from both positive and negative perspectives. The study sample consisted of 201 heterosexual women who were either married, cohabiting, or in a stable romantic relationship. The findings indicate that psychological well-being ranked the highest, followed by social and emotional well-being. Additionally, approximately 75% of the participants rated their digital communication with partners as positive, and more than half reported an improvement in positive face-to-face communication compared to the pre-war period. However, about 20% noted an increase in negative face-to-face communication relative to pre-war levels. Social support was positively associated with all three dimensions of mental health. Furthermore, a negative association was observed between negative interpersonal communication (both digital and face-to-face) and psychological well-being. While no direct relationship was found between positive interpersonal communication and the three dimensions of mental health, an indirect relationship emerged, mediated by social support. Additionally, a positive association was noted between the frequency of electronic communication and emotional well-being, although higher digitally-based communication frequency was also linked to increased negative digital communication. The findings suggest that overall, participants perceived communication with their partners during the war as generally positive across both digital and face-to-face channels. However, while positive communication was not directly linked to improved mental health, negative communication had a significantly detrimental effect. The study concludes that communication between combatants and their partners was generally positive, both through digital channels and face-to-face interactions. However, while positive communication did not directly enhance the partners' mental well-being, negative communication significantly impaired it. Based on these findings, practical recommendations are provided for couples and therapists.