התקבלות תרבותית

השאלה מתי מהגר מתקבל או משתלב בחברה הקולטת עומדת במרכזם של דיונים רבים במחקר החברתי על הגירה וילידיות. התבוננות בלא־אנושי – מינים זרים, פולשים או מקומיים – יכולה להציע זווית אחרת לבחינת הסוגיה. אמנם מינים נדדו ושינו תמיד מערכות אקולוגיות, אך משבר האקלים והגלובליזציה המואצת הגבירו תופעה זו לממדים נרחבים שיש להם השלכות חברתיות, כלכליות ואקולוגיות. בה בעת, האסטרטגיות המתאימות להתמודדות עם מינים זרים, וגם הגדרתם והפרשנויות השונות סביבם, ממשיכות לעמוד בליבם של ויכוחים סוערים.
מאמר זה עוסק באופנים שבהם פרשנויות תרבותיות מעצבות את היחס למינים לא־אנושיים כאשר הם נעים במרחב, מוחדרים אליו או מתפשטים בו ובשאלה כיצד נקבע מעמדם כשייכים או כזרים. המאמר בוחן את היחס לשישה מינים שונים בישראל ומתמקד בשלושה מהם: פרא, אקליפטוס ומיינה. בעזרת מחקר אתנוגרפי משולב של מדענים, פעילי סביבה וחובבי טבע הוא מראה כיצד כל אחד מן המינים הללו ממוקם בנקודה שונה על הציר שבין זרות להתקבלות. באמצעות ציר זה אפשר לבחון מחדש מושגים כמו שייכות, הגירה והזדהות ולהראות כי תפיסות אלו קשורות להיבטים של זמן וסמליות תרבותית, נראוּת במרחב ותפיסת נזק ממשית. המאמר אינו מבקש להשוות בין הגירה אנושית ולא־אנושית, אלא להיעזר בהתבוננות בלא־אנושי כדרך לדון במורכבותן של הילידיות והזרות ולחשוב מחדש על שאלות של קבלה, התאקלמות והדרה גם בהקשרים חברתיים ופוליטיים רחבים יותר.

 Between Foreignness and Acceptance: Cultural Perceptions of the Migration of Alien Species \ Riki Anatbi, Noa Bloch, Liron Shani

The question of when a “migrant” becomes accepted or integrated into a host society lies at the center of many debates in social research on migration and nativeness. Yet, shifting the gaze to the nonhuman, whether alien, invasive, or native species, offers a different perspective on this issue. Although species have always moved and reshaped ecosystems, climate change and accelerated globalization have intensified these processes, producing wide-ranging social, economic, and ecological consequences. At the same time, the appropriate strategies for dealing with alien species, as well as their very definitions and interpretations, remain subjects of ongoing debate.

This article examines how cultural interpretations shape human responses to nonhuman species as they move, are introduced, or spread across landscapes, and how their status as “belonging” or “alien” is determined. Drawing on a multi-sited ethnographic study conducted in Israel among scientists, environmental activists, and nature enthusiasts, the article explores attitudes toward six different species, focusing in particular on three: the feral ass, eucalyptus trees, and the common myna.

The analysis shows how each of these species occupies a different position along a continuum between acceptance and estrangement. Through this analytical axis, the article revisits key concepts such as belonging, migration, and identification, demonstrating that perceptions of species are shaped by temporal depth, cultural symbolism, spatial visibility, and perceived material harm. Rather than drawing a direct analogy between human and nonhuman migration, the article uses the nonhuman perspective as a lens through which to reflect on the complexity of nativeness and foreignness, and to reconsider broader questions of acceptance, acclimatization, and exclusion in social and political life.