המחקר החברתי, הנושק לא פעם לחקירה עיתונאית, מסמן את המרחק מן האירועים עצמם ואת הפרספקטיבה שהזמן מאפשר כאחד ההבדלים בין שתי הסוגות. לכך מתווספים כמובן מהלך אנליטי, פרשנות, ביקורת והשוואה – המתקשרים ללקסיקון עיוני ולתיאוריות.
המחקר החברתי יודע לסמן אירוע ככזה המבקש חקירה בזמן אמת ואף לבצע אותו (או בעיקר את הפרק של איסוף הנתונים) – אך מעדיף בדרך כלל להימנע מכך.
האקדמיה נוטה להעדיף "בישול ארוך".
לעיתים אנחנו נדחקים "להגיב", להוכיח רלוונטיות, להיות מסוגלות להסביר את אירועי השעה, קטנים כגדולים. מדורי יחסי הציבור של האוניברסיטאות מפנים אלינו לא פעם ערוצי תקשורת שמתעניינים מחד גיסא בסיבות להצלחת השיר "כל אחת סוחבת איתה תיק קטן", ומאידך גיסא, מבקשים הערכה לגבי חוסנה של החברה הישראלית.
אירועי אוקטובר הוסיפו לנטייה האקדמית לחכות שלל עכבות ומחסומים שלא היו מוכרים לנו. השיתוק, האֵלם והיגון שניצבו בינינו לבין שגרת החיים והעבודה נשאו גם טעמים של ירידת ערך ותחושות אשם. רבים מאיתנו התרחקו מן המקלדת ומצאו מזור בפעולה, מעטים הצליחו לגייס את עולם הדעת האקדמי לכדי תגובות ציבוריות. היכולת להתמסר לעבודה יצירתית ומעמיקה התפרקה, במקרה הטוב, למופעים קצרים של מחשבות מושכלות על "המצב".
בלשון צינית, מחשבות אלה לא תיכנסנה לרשימת הפרסומים שלנו. כלומר, הן לא תיחשבנה מוצר מחקרי בעל ערך. למצער הן תופענה בסעיף "פרסומים אחרים".
בשיחה שאקיים היום עם יאיר ברק ננסה לבדוק מה קורה בשדה האומנות, שבו עוסק מדור התערוכות של "קריאות ישראליות". אם וכיצד נכנסים אומנים אל הסטודיו, ואם כן, מה קורה במפגש העכשווי בין היוצרת לחומר, מה, אם בכלל, מוצג לציבור, וכיצד מתייחס שדה האומנות החברתי, התרבותי והפוליטי אל עבודה בזמן אמת.
יאיר ברק הוא אומן ואוצר. הוא מכהן כראש בית הספר לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים ואוצר ראשי של "מקום לאמנות" בקרית המלאכה בתל אביב. עבודותיו בתחום הצילום והווידאו עוסקות בזיכרון היסטורי, בגבורה ובגבריות, והוצגו בחללי תצוגה מרכזיים בישראל.
בשנת 2014 הוצגה תערוכת יחיד מקיפה מעבודותיו במוזיאון תל אביב לאמנות. ברק הוא זוכה פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות, וזוכה מענקים מטעם מועצת התרבות של מפעל הפיס, קרן אאוטסט וקרן אוסטרובסקי.
*תיקון טעות: בשיחה נאמר כי "מקום לאמנות" היתה הגלריה הראשונה שהוקמה בקרית המלאכה בתל אביב. בירור העלה כי היו שתי גלריות מוקדמות יותר: רוזנפלד ורו-ארט.
תמר אלאור היא פרופסור לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והעורכת המדעית של מדור "תערוכות" בכתב העת "קריאות ישראליות".