בתי המייסדים – שיחה עם אורית אנגלברג וחן כהן

בשנת 2017, בעת שבראש משרד התרבות עמדה השרה מירי רגב, הוציא המשרד קול קורא להקמת "בתי מייסדים" ברשויות שתהיינה מעוניינות בכך ואשר תמצאנה מתאימות. את ניהול ההקמה הפקיד המשרד בידי המועצה לשימור אתרים.

מהלך זה ביקש לאפשר לרשויות בעלות יוזמה ויכולת לייצר לעצמן מרכז מקומי שיציג את סיפורו של היישוב. כוונתו הייתה לעודד ישובים פריפריאליים לציין לעצמם ולאחרים את מקומם בסיפור הציוני של בניית הארץ.

הקריאה, העידוד, והתמיכה המקצועית והכספית – שנועדו להתערב, דרך בניית מקום, בשיח המייסדים של מדינת ישראל – הם ללא ספק מהלך מרתק.

חמישה עשר פרויקטים של "בתי מייסדים" נמצאו מתאימים, וארבעה מהם כבר פועלים ברחבי הארץ (במעלות, בראש העין, בירוחם ובשדרות). הבתים שונים מאוד זה מזה, ואינם משקפים תבנית אחידה. צורתם ותוכניהם גובשו בעבודה דיאלוגית של ועדת היגוי מקומית עם ראשי הרשות ועם הצוות המקצועי – שיחד הפכו רעיונות לממש.

אילו בתים אלה? מה הם מספרים, וכיצד? מי המְּספרים ומי קהל היעד שלהם? האם עתידים לקום כאן מוזיאונים מקומיים בנוסח המוכר מערים גדולות וחשובות? האם מרכזים אלה מתכתבים עם בתי מייסדים קיימים, המצויים בעיקר במושבים ובקיבוצים, ואולי הם בעצם מרכזי מבקרים? ומה הם אוצרים בתוכם – חפצים? אוצרות? מסמכים? זיכרונות?

שני הראיונות שלהלן נוגעים בחלק משלל השאלות החברתיות, ההיסטוריות, הפוליטיות והתרבותיות הכרוכות באותם בתים.

בריאיון ראשון אני מארחת את ד"ר אורית אנגלברג ברעם, שאצרה את בית המייסדים בשדרות. יחד אנחנו גם עורכות סיור דיגיטלי קצר בבתי המייסדים שנפתחו, ומתעכבות בפרט על זה שבשדרות.

הריאיון השני הוא עם חן כהן, בת שׂדרות, שמנהלת את תחום התיירות בקרן לפיתוח עירהּ.

תמר אלאור היא פרופסור לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והעורכת המדעית של מדור "תערוכות" בכתב העת "קריאות ישראליות".