בינו לבינה: תקשורת, תמיכה ובריאות נפשית במלחמת "חרבות ברזל"

מבוא

חקר זה עוסק בתרומתם של משאבים הקשורים לאינטראקציות חברתיות – איכות התקשורת הבין־אישית בין לוחמים לבנות־זוגם (להלן תקשורת בין־אישית) ותמיכה חברתית – להסבר בריאותן הנפשית של האחרונות. מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בשבעה באוקטובר 2023, היא אחד האירועים המכוננים בתולדות מדינת ישראל. המלחמה, שהחלה במתקפת טרור חסרת תקדים של חמאס בדרום הארץ, התפתחה במהרה לעימות רב־חזיתי. בתגובה יצאה ישראל למבצע צבאי נרחב ברצועת עזה, שכלל גיוס מילואים נרחב ותמרון קרקעי, ובמקביל, עם הצטרפות חיזבאללה ללחימה, נפתחה בצפון חזית שנייה. מלחמת "חרבות ברזל" התאפיינה ברב־זירתיות שחרגה מהחזיתות בדרום ובצפון. איראן, שפעלה כגורם מתכלל, הייתה מעורבת באופן ישיר ועקיף בלחימה, ובשיא ההסלמה שיגרה לישראל מאות כלי טיס בלתי־מאוישים וטילים במתקפה חסרת תקדים. במקביל, החות'ים בתימן, הנתמכים על ידי איראן, שיגרו לעבר ישראל טילים, ועל אף שניהלו את העימות מרחוק, מעורבותם הדגישה את מורכבות הסכסוך והרחיבה את זירת הלחימה מעבר לגבולותיה המיידיים של ישראל. כל אלו יצרו אתגרים ביטחוניים ואסטרטגיים חדשים, וחייבו היערכות לוגיסטית מורכבת בחזית ובעורף. מאות אלפי אזרחים ואזרחיות גויסו למערך המילואים, דבר שהשפיע על כל מגזרי המשק והחברה הישראלית בתחומי חיים רבים (Shrira & Palgi, 2024), ודרש התמודדות אינטנסיבית של האוכלוסייה (רון, 2023; Levi-Belz et al., 2024 ;Saar-Ashkenazy et al., 2024).

אחד התחומים המתאפיינים בשינויים משמעותיים בעת גיוס במלחמה הוא תחום יחסי הזוגיות (Senior et al., 2023). ממחקרים שנערכו בישראל (Avidor et al., 2022; Solomon et al., 2008), וממחקר נרחב שבו נבדקו מערכות יחסים בין לוחמים ובנות־זוגם בארצות הברית, בבריטניה, בהולנד, בקנדה, באיטליה ובפורטוגל ((Knobloch et al., 2023, עולות עדויות לכך שהיעדרות הלוחמים מהבית לתקופות ממושכות אתגרה את יחסי הזוגיות ויצרה מצוקה לא מעטה הן בקרב הלוחמים הן בקרב בנות־הזוג.

במוקד המחקר הנוכחי עומדות בנות־זוגם של לוחמים במלחמת "חרבות ברזל". בנות־הזוג המתמודדות עם אתגרי המלחמה בעורף עשויות לשמש עבור הלוחמים עוגן אֵיתן, אך לעיתים הן מקרינות עליהם ממצוקתן (Knobloch et al., 2023). מסִּפרות המחקר עולה כי בעוד שמחוללי לחץ בעת מלחמה, כגון איום קיומי, אובדנים פיזיים ונפשיים ואי־ודאות, הם בעלי השפעה שלילית על בריאותן הנפשית של בנות־הזוג (Everson et al., 2017), אינטראקציות חברתיות חיוביות עשויות להוות עבורן משאבי התמודדות (Lapp et al., 2010). אשר למשאבים הקשורים לאינטראקציות חברתיות – המשתנים המסבירים במחקר זה – התמיכה החברתית היא אחד המשאבים המדוברים בספרות המחקר העוסקת במצבי לחץ, ואין עוררין על תרומתה המיטיבה לבריאות הנפשית (למחקר מטא־אנליזה ראו, Harandi et al., 2017). היבט נוסף של אינטראקציות חברתיות הוא איכות התקשורת הבין־אישית בין הלוחמים לבנות־זוגם, שנמצאה קשורה לשימור הקשר הזוגי ולאיכותו (Knobloch et al., 2023). עקב חשיבותה של תקשורת בין־אישית להסבר הבריאות הנפשית התמקדו חוקרים בהבנת תרומתה בהקשר הזוגי בעת מלחמה (Sayers & Rhoades, 2018), והראו כי תקשורת מיטיבה בין בני־הזוג בשלביה השונים של המלחמה נחשבת משאב התמודדות, ועשויה לתרום לבריאותן הנפשית של בנות־הזוג (Karney & Crown, 2010) ולהסתגלותן, שכן עקב המלחמה הן חוות לחץ ובעקבותיו מצוקה (Stewart, 2018). אולם עקב חוויית הלחץ הנובעת מהמלחמה, תקשורת בין־אישית עלולה לשאת אופי שלילי ולהביא לתוצאות לא רצויות עבור הלוחמים ובנות־זוגם (Cigrang et al., 2014). המחקר בסוגיה זו אינו נרחב, ובישראל לא נערכו מחקרים שבחנו את תרומת התקשורת בין בני־הזוג בעת מלחמה לבריאותן הנפשית של בנות־הזוג. לכן, בבחינת הקשר בין איכות התקשורת בין הלוחמים ובנות־זוגם לבריאותן הנפשית של האחרונות, המחקר משלים חסר בגוף הידע, ועשוי להניב המלצות מעשיות אשר לניהול תקשורת בין־אישית מיטיבה עבורן, אשר בתגובת שרשרת תקרין באופן חיובי גם על הלוחמים. לפיכך, מטרתו העיקרית של המחקר הייתה להצביע על הקשר בין משאבים הקשורים לאינטראקציות חברתיות – תמיכה חברתית ואיכות התקשורת הבין־אישית בין הלוחמים לבנות־זוגם – לבין בריאותן הנפשית של האחרונות בשלושה גורמים: רגשי (עצב, חרדה, דאגה), חברתי (תחושת השתייכות לקהילה) ופסיכולוגי (איתנות נפשית, צמיחה בתוך המשבר ותחושת משמעות).

התשתית התיאורטית: גישת שימור המשאבים

הגישה התיאורטית שעמדה בבסיס המחקר היא גישת שימור המשאבים (Hobfoll, 1989), שעל פיה אנשים שואפים לשמר באופן אופטימלי את המשאבים העומדים לרשותם. במקרים שבהם עקב נסיבות אישיות או סביבתיות אין ביכולתו של הפרט לשמור על משאביו הזמינים, אובדן המשאבים מחולל חוויה של לחץ, הפוגעת בהיבטים מגוונים של בריאותו הנפשית. גישה זו יושמה במחקרים שעסקו בהבנת חוויה של לחץ במגוון מצבים, כולל בעת טראומה ומלחמה (Hobfoll, 2011; Hobfoll 2012; Vinokur et al., 2011). הגדרתו של הובפול (Hobfoll, 1989) למושג משאב רחבה, והיא כוללת מאפיינים העשויים לתרום להסתגלותו המיטבית של הפרט, בהם למשל תכונות אישיות, נכסים, משאבים פיננסיים, אנרגיות ומשאבים הקשורים לאינטראקציות חברתיות. עוד הדגיש הובפול את הדינמיות של תהליך שימור המשאבים, וטען כי הניסיון לשמר משאבים או לאתר חדשים תחת אלו שאבדו דורש השקעת זמן, אנרגיות פיזיות ונפשיות, תכנון והיערכות – תהליך העלול לגרום ללחץ נוסף על זה הכרוך באובדן המשאבים.

פיתוח מעניין של הגישה טמון במושג שיירת המשאבים (Resource Caravan) (Hobfoll, 2011; Hobfoll, 2012), המתאר תהליך מצטבר שבו משאבים שונים קשורים זה לזה, מתפתחים במקביל ומשפיעים זה על זה לאורך זמן. כלומר, פרט שלרשותו עומדים משאבים כגון ביטחון עצמי, תמיכה חברתית או יציבות כלכלית, ייטה לצבור משאבים נוספים, בעוד פרט שלרשותו עומדים משאבים מעטים, יתקשה לרכוש חדשים. תפיסה זו מדגישה את האופי הדינמי של המשאבים, שאינם מתקיימים בנפרד, אלא מתעצבים ומתעצמים זה לצד זה כחלק ממערכת רחבה ומתמשכת. עוד על פי הגישה, התנאים הסביבתיים של הפרט עשויים לפתח או לחסום רכישת משאבים, ועל כן, בניתוח תהליכי אובדן ומנגנוני רכישה של משאבים אין די בהתמקדות בפרט, ויש להתמקד גם בסביבתו (Hobfoll et al., 2018). היבט נוסף הראוי לציון בגישה זו הוא שינויים החלים במשאבים בתהליך התפתחותה של חוויית הלחץ, כך שהם אינם מותאמים עוד לצרכיו של הפרט. זאת ועוד, לעיתים אובדן משאבים מוביל לתהליך שאינו מיטיב עם הפרט, והוא מתבטא במושג ספירלת האובדן (Hobfoll, 1989) (Loss Spiral). על פי מושג זה, אובדן של משאב אחד מוביל לאובדן נוסף, וכתוצאה מכך נוצרת הידרדרות במצב הפסיכולוגי, הרגשי והתפקודי של הפרט. בניגוד לכך, המושג ספירלת הרווח (Gain Spiral) מתאר תהליך שבו רכישת משאב אחד מובילה לרכישת משאבים נוספים, ומתוך כך נוצר תהליך חיובי של צמיחה והתפתחות (Hobfoll, 1989).

המושג ספירלת הרווח משתלב עם מודל שיירת הקשרים החברתיים ( Convoy Model of Social Relations) שהציעו קאהן ואנטונוצ'י (Kahn & Antonucci, 1980). על פיהם הרשת החברתית של הפרט מהווה מעין שיירה של קשרים חברתיים המורכבת ממעגלים של אנשים קרובים יותר ופחות. בן־הזוג או בת־הזוג ממוקמים במעגל הפנימי ביותר, ואיכות הקשר עימם משפיעה על ההערכה הכוללת של התמיכה החברתית ועל היכולת להסתייע במעגלים החיצוניים יותר. מתוך כך, על פי המושג ספירלת הרווח ומודל שיירת המשאבים החברתיים, תקשורת בין־אישית חיובית בין לוחמים לבנות־זוגם עשויה להוות עבור האחרונות משאב מרכזי, והוא, בתורו, מחזק את הערכת התמיכה החברתית העומדת לרשותן ומאפשר להן לרכוש משאבים נוספים, כגון חוסן נפשי והתמודדות טובה יותר עם מצבי חירום, העשויים לתרום לבריאותן הנפשית (Larsen et al., 2015).

בהתבסס על גישת שימור המשאבים ופיתוחיה ועל מודל שיירת הקשרים החברתיים הוצג לבדיקה במחקר הנוכחי מודל רב־משתנים, שמטרתו לבחון את הקשר בין משאבים הקשורים לאינטראקציות החברתיות שהוזכרו, לבין גורמי הבריאות הנפשית בקרב בנות־זוגם של הלוחמים במלחמת "חרבות ברזל".

מודל המחקר המשוער

במודל המחקר המשוער הוצבה הבריאות הנפשית בקרב בנות־הזוג של הלוחמים כמשתנה התוצאה (המשתנה התלוי), והמשאבים הקשורים לאינטראקציות החברתיות (תמיכה חברתית ותקשורת בין־אישית) הוצבו כמשתנים המסבירים.

משתנה התוצאה: בריאות נפשית

המושג בריאות נפשית, שהוגדר בעבר כהיעדר פסיכופתולוגיה, מוגדר כיום כמצב חיובי המשקף רווחה נפשית, שבו הפרט מממש את יכולותיו, מסוגל להתמודד עם הלחצים השוטפים בחיים, לעבוד בצורה פרודוקטיבית ולתרום לקהילה שלו (World Health Organization, 2022). תפיסה זו מתבססת על מסורת ארוכה של הגדרות למושג, המבחינות בין ההיבט ההדוניסטי (Hedonia) להיבט היודמוני (Eudaimonia) (Deci & Ryan, 2008; Ryff, 1989). על פי הגישה ההדוניסטית למקור הבריאות הנפשית, שהטביע הפילוסוף היווני דמוקריטוס, המטרה היחידה בחיים היא השגת סיפוק, שׂמחה ושביעות רצון מהחיים. כך, הבריאות הנפשית מושגת על ידי חוויה של רגשות חיוביים והפחתה של רגשות שליליים, וככל שהמאזן בין שני סוגי הרגשות הוא לטובת אלו החיוביים, כך הבריאות הנפשית ההדוניסטית גבוהה יותר (Keyes, 1998). מנגד, הגישה היודמונית של אריסטו מדגישה משמעות בחיים, ובהגדרתה מופיעים מושגים כגון צדק, ידידות, תבונה, מימוש עצמי, בגרות, קבלה עצמית ומטרות בחיים. על פי גישה זו, הבריאות הנפשית היא מסע חיפוש אחר מימוש הפוטנציאל האנושי, והיא מדגישה תפקוד אופטימלי בחיים האישיים והחברתיים (McMahan & Estes, 2011; Waterman, 1993). המסורת היודמונית מדגישה שני היבטים חיוביים: רווחה נפשית חברתית, המשתקפת בכתביהם של סוציולוגים קלאסיים (Durkheim, 1973; Marx, 2000), והיא מתמקדת באינטגרציה חברתית, בתרומה לחברה, בקוהרנטיות חברתית, בהגשמה עצמית ובקבלה חברתית (Keyes, 1998); ורווחה נפשית פסיכולוגית, שמשתקפת בכתביהם של פסיכולוגים הומניסטיים (Maslow, 1954; Rogers, 1977) ובתיאוריית טווח החיים (Lifespan Development Theory) (Erikson, 1995), והיא כוללת קבלה עצמית, תחושות של צמיחה, אוטונומיה ושליטה בסביבה, ואת הערכת הפרט אשר לתפקודו (Keyes, 2002).

בהתבסס על הגדרתו הרחבה של קייס (Keyes, 2002) למושג בריאות נפשית, אימצנו במחקר זה להסבר המושג גישה המשלבת בין הגישה ההדוניסטית לגישה היודמונית, ומספקת תמונה כוללת אשר לבריאותו הנפשית של הפרט, המשתקפת בגורמים רגשיים, חברתיים ופסיכולוגיים.

המשתנים המסבירים

לצד משתני הרקע (ששימשו כמשתני פיקוח), המשתנים המסבירים שיקפו משאבים הנובעים מהאינטראקציות החברתיות של משתתפות המחקר: הערכתן אשר לתמיכה החברתית שהן מקבלות מהסביבה (להלן תמיכה חברתית), והערכתן את איכות התקשורת הבין־אישית עם בני־זוגן בעת המלחמה.

תמיכה חברתית – מתייחסת לתפיסה או לחוויה של הפרט שעל פיה הוא אהוב, מטופל, מוערך ובעל ערך, וכי הוא חלק מרשת של מחויבויות הדדיות (Cohen & Wills, 1985). תמיכה חברתית היא משאב סביבתי המופיע כרכיב מרכזי במודלים שונים להתמודדות עם דחק, והיא נמצאה כבעלת פוטנציאל להפחית את תוצאותיו השליליות (למחקר מטא־אנליזה ראו, Harandi et al., 2017). תרומתה של התמיכה החברתית לרווחת הפרט מתבטאת במיוחד כאשר הוא חש שהיא מסייעת לו בהתמודדותו היומיומית, בכך שהיא מעניקה לו תחושת יציבות ומסגרת, יוצרת סדר בחייו ומקדמת את יכולתו להסתגל הן בתקופות שגרה (Wang et al., 2018), הן בעיתות מלחמה (Simsir & Dilmac, 2021). אופייה של התמיכה החברתית בעת מלחמה, העומדת בליבו של מחקר זה, יכול להיות מגוון. כך למשל, תמיכה רגשית מספקת עידוד ונחמה ומונעת תחושות של בדידות, חוסר אונים וייאוש, מעצם ההשתייכות לציבור רחב החווה תחושות דומות (Mankowski et al., 2015). התמיכה החברתית יכולה גם לשאת אופי אינסטרומנטלי, המתבטא בסיוע מעשי שמטרתו לקדם ביצוע של מטלות ולעזור בהתארגנות הנדרשת למצב החירום.

תקשורת בין בני־הזוג – תקשורת בין בני־זוג היא תהליך מורכב של חילופי מידע, רגשות ורעיונות בין שני אנשים במערכת יחסים אינטימית (Fauzi, 2024). תהליך זה כולל רכיבים מילוליים ובלתי־מילוליים, כגון שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור. אופייה של תקשורת זו קשור לאיכות יחסי הזוגיות (Sayers & Rhoades, 2018), וחשיבותה בקביעת איכות הקשר בולטת בעת שגרה (Du Plooy & De Beer, 2018), כמו גם בעיתות חירום, כגון מלחמה (Meek et al., 2019).

מודלים של חוסן בעת מלחמה מבליטים את חשיבותה של תקשורת בין הלוחמים לבין בני משפחתם ובנות־זוגם (Houston et al., 2013) להגברת האיתנות הנפשית ויכולת ההתמודדות וההסתגלות (Knobloch (et al., 2016. בעבר הרחוק התקיימה התקשורת הבין־אישית בעיקר פנים אל פנים, וערוץ תקשורת זה נותר רלוונטי גם כיום כאשר הלוחם מגיע לחופשה. עם זאת, בעידן הנוכחי הטכנולוגיה מציעה מגוון רחב של אמצעי תקשורת אלקטרונית, בהם טלפונים ניידים, וואטסאפ ושיחות וידיאו. מחקרים שנערכו בעולם אשר עסקו בלוחמים ובבנות־זוגם הראו כי בעת מלחמה התקשורת האלקטרונית, על אמצעיה השונים, נתפסת על ידי בני־הזוג כחיונית וחשובה, כיוון שהיא מאפשרת שיתוף ברגשות ובאירועים יומיומיים, העלאת תמונות והתעדכנות בשלומו של הלוחם (Larsen et al., 2015; Rea, 2016). ואולם לעיתים קשיים בתקשורת האלקטרונית, הנובעים מבעיות טכנולוגיות או מכך שעקב הנסיבות קיומה מתאפשר לזמן מוגבל, גורמים לתסכול ולאכזבה, ומפחיתים מתרומתה החיובית לרווחתם הנפשית של שני בני־הזוג (Carter et al., 2018). תקשורת אלקטרונית היא לרוב א־סינכרונית ומוגבלת להעברת מסרים מילוליים, אך בשונה מתקשורת פנים אל פנים, בערוץ התקשורת האלקטרונית מתאפשרת תכיפות רבה יותר, שכן המרחק בין בני־הזוג אינו רלוונטי (Daft & Lengel, 1986), והיא משמשת אמצעי חשוב לשמירה על קשר במצבים של ריחוק פיזי, למשל בין לוחמים המצויים הרחק מבנות־זוגם (Durham, 2010; Walther, 1996).

לעומת התקשורת האלקטרונית, תקשורת פנים אל פנים מאופיינת בסינכרוניות, והיא מאפשרת מגע והעברת מידע עשיר, הכולל מרכיבים מילוליים ולא מילוליים, כגון מחוות גוף, מבט עיניים, הבעות פנים וטון דיבור (Burgoon et al., 2002; Kock, 2005). תקשורת זו, המאפשרת שימוש בכמה חושים, נתפסת כמשכנעת ואמינה יותר מתקשורת אלקטרונית, שכן כאשר חושים אחדים מעורבים, קשה יותר לזייף העברה של מסרים בין־אישיים (Wellman, 1999). זאת ועוד, היא מאפשרת אינטראקציה ישירה, העברת מסרים מורכבים, בניית אמון והבנה עמוקה בין המשתתפים, ומספקת משוב מיידי המסייע לפתרון בעיות (Short et al., 1976). עם זאת, ריבוי האמצעים בתקשורת פנים אל פנים עלול ליצור מצב שבו המסרים התקשורתיים סותרים זה את זה, מצב אשר בתורו עלול ליצור מצוקה או בלבול (Kraut et al., 1998).

בצד ערוץ התקשורת (אלקטרונית או פנים אל פנים), המשמש קריטריון להבחנה בין אמצעים שונים של תקשורת בין־אישית, קריטריון נוסף להבחנה בין סוגי התקשורת השונים הוא איכות התקשורת, דהיינו, תקשורת חיובית או תקשורת שלילית (Balderrama-Durbin et al., 2018). על פי הבחנה זו, תקשורת שאופייה חיובי מתמקדת בסיפוק הצרכים של שני בני־הזוג, ומקדמת קִרבה ואינטימיות בזוגיות. לעומת זאת, תקשורת שלילית בין בני־הזוג מתאפיינת בהתנהגויות ובאמירות הפוגעות במערכת היחסים ומרחיקות את בני־הזוג זה מזה.

כפי שצוין, במודל המחקר הנוכחי ניסינו להסביר את משתנה התוצאה – בריאותן הנפשית של משתתפות המחקר על שלל גורמיה – באמצעות משאבים הקשורים לאינטראקציות חברתיות, תמיכה חברתית ואיכות התקשורת הבין־אישית, הן האלקטרונית הן פנים אל פנים. חלק מהקשרים שנבדקו במודל המחקר בין המשתנים המסבירים לבין גורמי הבריאות הנפשית בקרב בנות־זוגם של הלוחמים היו קשרים ישירים, וחלקם עקיפים (ראו תרשים 1).

הקשרים הישירים

תמיכה חברתית ובריאות נפשית ­­– בהתבסס על המושג "ספירלת הרווח" במסגרת תיאוריית שימור המשאבים (Hobfoll, 1989), ועל מודל שיירת הקשרים החברתיים (Kahn & Antonucci, 1980), ניתן לטעון כי תמיכה חברתית מהווה משאב היכול ליצור תהליך דינמי של צבירת משאבים נוספים. אחד ממשאבים אלו הוא בריאות נפשית, הנתפסת אף היא כמשאב חיוני. לפיכך, ובהסתמך על מחקרים שהצביעו על קשר בין תמיכה חברתית לבריאות נפשית (למחקרי מטא־אנליזה ראו, Almedom, 2004; Zalta et) al., 2021 שיערנו:

השערה 1: יימצא קשר חיובי בין תמיכה חברתית לבריאות הנפשית, וככל שהתמיכה החברתית תהיה גבוהה יותר, כך תהיה רמת בריאותן הנפשית של משתתפות המחקר גבוהה יותר.

תקשורת בין־אישית ובריאות נפשית – בשל האופי השונה של התקשורת פנים אל פנים לעומת זה של התקשורת האלקטרונית, כפי שפורט מעלה, בדקנו את הקשר בין אופייה של התקשורת בין הלוחמים לבנות־זוגם לבריאותן הנפשית של האחרונות במודלים נפרדים עבור שני ערוצי התקשורת: האלקטרוני ופנים אל פנים. על בסיס ספרות המחקר שהוצגה, המעידה על קשר חיובי בין תקשורת שאופייה חיובי לבריאות נפשית (Knobloch et al., 2016), שיערנו:

השערה 2: יימצא קשר חיובי בין תקשורת חיובית (אלקטרונית ופנים אל פנים) לבריאות הנפשית, וככל שהתקשורת בין הלוחמים לבנות־זוגם תהיה חיובית יותר, כך תהיה רמת בריאותן הנפשית גבוהה יותר.

ואולם תקשורת שלילית עלולה להוות עבור בנות־הזוג מקור ללחץ, נוסף לזה הנגרם בשל המלחמה, ולפגוע בבריאותן הנפשית (Gómez-López et al., 2019). טענה זו נשענת על המושג ספירלת האובדן, שהוזכר קודם לכן (Hobfoll, 1989), אשר על פיו, תקשורת שלילית בין בני־הזוג עלולה להוביל בקרב בנות־הזוג להתפתחות תהליך רגשי שלילי, להשפיע עליהן לרעה, ולגרום להן לסגירוּת במערכות יחסים ולתחושת היעדר תמיכה חברתית, ובתגובת שרשרת – להוביל לפגיעה בבריאותן הנפשית.

גם בבדיקת השערה זו נקטנו הפרדה, ובשל האופי הנבדל של שני ערוצי התקשורת, כפי שצוין, בחנּו את ההשערה בנפרד עבור התקשורת האלקטרונית והתקשורת פנים אל פנים, ושיערנו:

השערה 3: יימצא קשר שלילי בין תקשורת שלילית (אלקטרונית ופנים אל פנים) לבריאות הנפשית, וככל שהתקשורת בין הלוחמים לבנות־זוגם תהיה שלילית יותר, כך תהיה רמת בריאותן הנפשית נמוכה יותר.

בצד הקשרים הישירים בין המשתנים המסבירים (תמיכה חברתית ואיכות התקשורת הבין־אישית) למשתנה התוצאה – הבריאות הנפשית, במודל המחקר המשוער הוצגו גם קשרים עקיפים – קשרי תיווך.

קשרי תיווך

כפי שצוין, תקשורת חיובית בין בני־הזוג בעת המלחמה עשויה להעצים את הערכת התמיכה החברתית העומדת לרשותן של בנות־הזוג, ולסייע להן לשאת את הדאגה לשלום הלוחם ואת לחצי המלחמה (Skomorovsky, 2014). בהתבסס על ממצא זה ועל הקשר שנמצא בין תמיכה חברתית לבריאות נפשית (Almedom, 2004; Zalta et al., 2021), שיערנו:

השערה 4: יימצא קשר עקיף בין תקשורת חיובית לבריאות נפשית, וככל שהתקשורת תוערך על ידי משתתפות המחקר כחיובית יותר, כך תהיה הערכתן את התמיכה החברתית גבוהה יותר, וככל שזו תהיה גבוהה יותר, תהיה רמת בריאותן הנפשית גבוהה יותר.

על בסיס מחקרים שהצביעו על קשר שלילי בין תקשורת שלילית בין בני־הזוג להערכת התמיכה החברתית (Sullivan et al., 2010), והקשר החיובי שהוזכר בין תמיכה חברתית לבריאות נפשית (Zalta et al., 2021), שיערנו:

השערה 5: יימצא קשר עקיף בין תקשורת בין־אישית שלילית לבריאות נפשית, וככל שהתקשורת הבין־אישית תוערך על ידי משתתפות המחקר כשלילית יותר, תהיה הערכתן את התמיכה החברתית נמוכה יותר, וככל שזו תהיה נמוכה יותר, תהיה רמת בריאותן הנפשית נמוכה יותר.

תרומת המחקר וחשיבותו

המחקר הנוכחי מציע תרומה ייחודית להבנת הקשרים בין תקשורת בזמן מלחמה לבין בריאותן הנפשית של בנות־זוגם של לוחמים. בניגוד למחקרים רבים העוסקים ביחסים בין בני־הזוג בעת מלחמה (למשל, Simsir & Dilmac, 2021; Senior et al., 2023) הנערכים בדיעבד, מחקר זה התבצע בזמן אמת, והוא מאפשר תמונה מהימנה יותר של החוויה במהלך המלחמה. הוא מתמקד בהבחנה בין סוגי תקשורת שונים, בוחן באופן שיטתי תקשורת אלקטרונית ותקשורת פנים אל פנים, ומזהה דפוסים מובחנים לכל סוג. ההקשר התרבותי והחברתי הישראלי, שבו השירות הצבאי הוא חובה והמלחמות הן חלק מהמציאות המתמשכת, מוסיף רובד ייחודי להבנת מצבן של נשות הלוחמים. לבסוף, למחקר יש משמעות יישומית רבה: ממצאיו עשויים לשמש בסיס לגיבוש המלצות לשימור תקשורת זוגית איכותית ולבניית רשתות תמיכה חברתית אפקטיביות.

שיטת המחקר

מדגם והליך

מדגם המחקר כלל 201 בנות־זוג של לוחמים, שנדגמו מקהילת "חבר שלי לוחם". קהילה זו הוקמה על־ידי בת־זוגו של קצין לוחם מייד לאחר שבעה באוקטובר 2023, מתוך צורך לספק תמיכה לבנות־זוגם של לוחמים בסדיר, בקבע ובמילואים במהלך המלחמה. מאז הקמתה צמחה הקהילה, ובעת ביצוע המחקר היא מנתה כ־5,000 נשים בכל רחבי הארץ, שהשתייכו לקבוצת וואטסאפ וקיימו פעילויות ומפגשים שנועדו להעניק להן תמיכה נפשית וחברתית. כמו כן הִפעילה הקהילה יוזמות התנדבות שונות כגון הכנת מארזים למשפחותיהם של הלוחמים והלוחמות.

שאלון המחקר הועבר למשתתפות בקהילה זו בחודשים מרץ־אפריל 2024 באמצעות קישור אלקטרוני. המחקר קיבל אישור מוועדת האתיקה של המוסד האקדמי שבו נערך (המכללה האקדמית נתניה). הפנייה להשתתפות במחקר הייתה אקראית, מתוך רשימת החברות בקהילה, ושיעור המענה עמד על כ־80%. משתתפות המחקר מילאו את השאלונים מרצונן החופשי מבלי שקיבלו תמורה כלשהי. זמן מילוי השאלונים עמד על כעשרים דקות. להלן התפלגות המדגם לפי משתני הרקע העיקריים של משתתפות המחקר ובני־זוגן.

משתני הרקע של הנשים ­­– סטטוס משפחתי: 43.8% (88) נשואות, 27.9% (56) מתגוררות עם בני־זוגן, ו־28.3% (57) בזוגיות יציבה ללא מגורים משותפים; הגיל הממוצע עמד על 28.2, סטיית תקן 6.2; סטטוס ההורות: 72.2% (145) היו ללא ילדים ו־27.8% (56) ממשתתפות המחקר הן אימהות לילדים (להלן "אימהות"); הגדרת הזהות הדתית: 51.4% (103) חילוניות, 25.8% (52) מסורתיות ו־22.8% (46) דתיות; סטטוס התעסוקה: בעת המלחמה 77.2% (156) ממשתתפות המחקר עבדו ו־22.8% (45) לא עבדו; השכלה: 35.8% (72) בעלות השכלה תיכונית מלאה, 13.5% (27) בעלות השכלה על־תיכונית שאינה אקדמית, 39.8% (80) בעלות תואר ראשון ו־10.9% (22) בעלות תואר שני; גיוס בעת המלחמה: 82.6% (166) ממשתתפות המחקר לא גויסו ו־17.4% (35) שירתו במילואים או בסדיר; מקום מגורים: 19.4% (39) מתגוררות בצפון, 9.0% (19) מתגוררות בדרום, 50.2% (101) מתגוררות במרכז ו־21.4% (42) ברחבי הארץ.

משתני הרקע של בני־הזוג – משך זמן הגיוס של בני־הזוג במלחמה: בעת הפצת השאלונים דיווחו 78.1% ממשתתפות המחקר (157) כי בני־זוגן היו מגויסים מאז פרוץ המלחמה, כלומר למשך ארבעה עד חמישה חודשים, 16.4% מהן (33) דיווחו כי בני־זוגן גויסו לתקופה של שלושה חודשים, ו־5.5% מהן (11) ציינו כי בני־זוגן היו מגויסים לתקופה קצרה יותר.

תדירות החופשות בבית: 51.7% (104) ממשתתפות המחקר דיווחו כי בני־זוגן מגיעים לחופשה פעם בשבוע, 31.8% (64) דיווחו על תדירות של אחת לשבועיים, ו־16.5% (33) דיווחו על תדירות העולה על שלושה שבועות.

כלי המחקר

כלי המחקר כללו מספר שאלונים:

שאלון רצף הבריאות הנפשית המקוצר (Mental Health Continuum-Short Form – MHC-SF) – פותַח על ידי ליימרס ועמיתים (Lamers et al., 2011), והוא כולל 14 פריטים. משתתפות המחקר התבקשו לציין את שכיחות החוויה המתוארת בכל אחד מהפריטים בחודש שקדם למילוי השאלון, בסולם בן שש דרגות, החל מ־1 (בכלל לא) ועד 6 (מדי יום). מחברי השאלון זיהו שלושה עולמות תוכן מובחנים: גורם הבריאות הנפשית הרגשית המתבטא ברגשות חיוביים כלל שלושה פריטים, לדוגמה "מרגישה מסופקת בחיי"; גורם הבריאות הנפשית החברתית המתבטא בתפקוד חברתי חיובי כלל חמישה פריטים, לדוגמה "הרגשתי שייכת לקהילה שבה אני חיה"; וגורם הבריאות הנפשית הפסיכולוגית, המתבטא באיתנות נפשית, כלל שישה פריטים, לדוגמה "חוויתי חוויות שצמחתי מתוכן והפכתי לאדם טוב יותר". הציון לכל אחד מהגורמים הופק באמצעות חישוב ממוצע של הפריטים שהוא כולל, והמהימנות הפנימית שנמצאה לכל הגורמים הייתה טובה: הגורם הרגשי;α=0.80  הגורם החברתיα=0.83 ; והגורם הפסיכולוגי α=0.84.

שאלון תמיכה חברתית (Multidimensional Scale of Perceived Social Support – MSPSS) – השאלון, שפותח על ידי זימט ועמיתים (Zimet et al., 1988), בוחן את הערכת הפרט אשר לתמיכה החברתית שהוא מקבל. השאלון כולל 12 פריטים העוסקים בתמיכה חברתית משלושה מקורות: משפחה, חברים ואחר משמעותי. משתתפות המחקר התבקשו לדרג את תשובותיהן בסולם בן שבע דרגות, החל מ־1 (כלל לא נכון) ועד 7 (נכון מאוד), לדוגמה "יש אדם קרוב לליבי המהווה מקור לעידוד ולתמיכה". הציון לשאלון הופק באמצעות חישוב ממוצע של כל הפריטים שהוא כולל, וככל שהציון היה גבוה יותר, הערכת התמיכה החברתית הייתה גבוהה יותר. המהימנות הפנימית שנמצאה לשאלון הייתה גבוהה, α=0.94.

שאלון תקשורת אלקטרונית במהלך שירות (Deployment Communication Inventory – DCI) – השאלון, הכולל 11 פריטים, פותַח על ידי בלדרמה־דורבין וועמיתים (Balderrama-Durbin et al., 2018) במטרה לבחון את איכות התקשורת האלקטרונית בין בני־זוג בעת מלחמה, באמצעות שני תת־שאלונים הבוחנים שני היבטים של איכות התקשורת: החיובי והשלילי:

1.  תקשורת אלקטרונית חיובית – כלל חמישה פריטים, לדוגמה "דיברנו על עד כמה אנו מצפים לראות זה את זו שוב". משתתפות המחקר התבקשו לדרג כל אחד מהפריטים בסולם בן חמש דרגות, החל מ־1 (כלל לא) ועד 5 (במידה רבה מאוד). הציון לתת־השאלון הופק באמצעות חישוב ממוצע של הפריטים שהוא כולל, וככל שהציון היה גבוה יותר, כך הייתה התקשורת האלקטרונית חיובית יותר. המהימנות הפנימית שנמצאה לתת־השאלון הייתה טובה, α=0.86.

2.  תקשורת אלקטרונית שלילית – כלל שישה פריטים, לדוגמה "בן־זוגי העביר עליי ביקורת על כך שאני לא תומכת/עוזרת מספיק במהלך השירות". משתתפות המחקר התבקשו לדרג כל אחד מהפריטים בסולם בן חמש דרגות, החל מ־1 (בכלל לא) ועד 5 (במידה רבה מאוד). הציון לתת־השאלון הופק באמצעות חישוב ממוצע של הפריטים שהוא כולל, וככל שהציון היה גבוה יותר, התקשורת האלקטרונית הייתה שלילית יותר. המהימנות הפנימית שנמצאה לתת־השאלון הייתה טובה, α=0.83.

שאלון תקשורת פנים אל פנים – השאלון במחקר הנוכחי התבסס על אינוונטר התקשורת בזמן קונפליקט בין בני־זוג (Conflict Communication Inventory – CCI) (Sanford, 2010)), הבוחן תקשורת בין לוחמים לבנות־זוגם ותקשורת בין בנות־הזוג ללוחמים. על בסיס שאלון זה נבדקה במחקר הנוכחי רק התקשורת מצד הלוחמים כלפי בנות־זוגם, ובדקנו את הערכתן של האחרונות אשר לשינוי באיכות התקשורת פנים אל פנים מצד בני־זוגן הלוחמים כלפיהן מתוך השוואה אם חל שינוי בין תקופת המלחמה לתקופה שקדמה לה, דהיינו אם בהשוואה בין שתי התקופות הן העריכו כי איכות התקשורת הבין־אישית מצד הלוחמים כלפיהן עלתה או ירדה.

גורם השינוי בתקשורת הבין־אישית כלל שני תתי־סולמות: תקשורת חיובית, לדוגמה "בן־זוגי גרם לי להרגיש שדעתי חשובה" (α=0.84); ותקשורת שלילית, לדוגמה "בן־זוגי העביר עליי ביקורת" (α=0.84). כל תת־סולם כלל שבעה פריטים. משתתפות המחקר התבקשו לדרג בכל אחד מהפריטים את השינוי באיכות התקשורת מצד בני־זוגן כלפיהן תוך השוואה בין שתי התקופות, בסולם בן חמש דרגות, החל מ־1 (פחתה מאוד), 2 (פחתה), 3 (לא השתנתה), 4 (עלתה) ו־5 (עלתה מאוד). לכל תת־סולם הופק ציון אחד באמצעות חישוב ממוצע של הפריטים שהוא כולל. כך, בתת־סולם התקשורת החיובית, ככל שהציון היה גבוה יותר, התקשורת החיובית בעת המלחמה עלתה לעומת התקופה שקדמה לה, ובתת־סולם התקשורת השלילית, ככל שהציון היה גבוה יותר, בעת המלחמה עלתה התקשורת השלילית. המהימנות הפנימית שנמצאה לשני תתי־הסולמות הייתה טובה: תקשורת חיוביתα=0.82 ; ותקשורת שלילית α=0.80.

שאלון תדירות התקשורת – השאלון בדק את תדירות התקשורת האלקטרונית ותדירות התקשורת פנים אל פנים בין בני־הזוג בעת חופשות של הלוחמים בבית.

1.  תדירות התקשורת האלקטרונית – נבדקה באמצעות שלוש שאלות המתייחסות לאמצעי התקשורת האלקטרונית: טלפון נייד, וואטסאפ, שיחות וידיאו. בכל אחד מאמצעים אלו התבקשו משתתפות המחקר לדרג את תדירותו בסולם בן שבע דרגות: 1 = אף פעם, 2 = לעיתים רחוקות (פעם או פעמיים במהלך התקופה), 3 = לפעמים (פעם בחודש), 4 = לעיתים קרובות (פעם בשבוע), 5 = באופן קבוע (מספר פעמים בשבוע), 6 = כמעט כל יום, ו־7 = לפחות פעם ביום. הציון הופק על־ידי חישוב ממוצע של שלושת הפריטים, וככל שהציון היה גבוה יותר, כך הייתה תדירות התקשורת האלקטרונית גבוהה יותר.

2.  תדירות התקשורת פנים אל פנים – נבדקה באמצעות שאלה אחת אשר לתדירות חזרתו של הלוחם לחופשות בבית, בסולם בן חמש דרגות: 1 = פעם בחודש ומעלה, 2 = כל שלושה שבועות, 3 = כל שבועיים, 4 = מדי שבוע, 5 = לפחות כל כמה ימים. ככל שהציון היה גבוה יותר, כך הייתה תדירות התקשורת פנים אל פנים גבוהה יותר.

3.  שאלון משתני רקע – בשאלון זה נבדקו נתונים דמוגרפיים ופרטים רלוונטיים על משתתפות המחקר: גיל (משתנה רציף), סטטוס זוגיות (נשואה, בזוגיות עם מגורים משותפים, בזוגיות ללא מגורים משותפים, סטטוס הורות (ללא ילדים, אימהות), הגדרת הזהות הדתית (חילונית, מסורתית, דתית, חרדית, אתאיסטית), השכלה (עד תיכונית, תיכונית, על־תיכונית לא אקדמית, תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי), סטטוס תעסוקה (עבדה, לא עבדה) ואזור הלחימה של בן־הזוג (צפון, דרום, איו"ש, אחר).

שיטת עיבוד הנתונים

השערות המחקר נבחנו באמצעות מודל ניתוח נתיב. כחלק מקדים למודל בדיקת ההשערות נערכו מבחני ניתוח שונוּת עם מדידות חוזרות להשוואה בין גורמי הבריאות הנפשית, וניתוחים מקדימים להערכת איכות התקשורת האלקטרונית והשינוי באיכות התקשורת פנים אל פנים. בהמשך נערכו מתאמים דו־משתניים בין משתני המחקר העיקריים. בהתבסס על מחקרים שהצביעו על הבדלים בין אופי התקשורת האלקטרונית לאופי התקשורת פנים אל פנים, כפי שפורט במבוא למאמר, ועל תוצאות ניתוחים מקדימים, פוצל מודל ניתוח הנתיב לשני מודלים בלתי־תלויים כדי לעמוד על ההבדלים בתרומת השינוי באיכות התקשורת פנים אל פנים לעומת זו של איכות התקשורת האלקטרונית להסבר הבריאות הנפשית של משתתפות המחקר.

במודל המחקר שולבו משתני הרקע כמשתני פיקוח: הורות (משתנה דיכוטומי: ללא ילדים = 0, אימהות לילדים = 1), דתיוּת (קובץ למשתנה אורדינלי שכלל שתי קטגוריות: חילונית ומסורתית = 1, דתית = 2, יש לציין כי בקרב משתתפות המחקר לא נמצאו כאלו שהגדירו עצמן חרדיות או אתיאיסטיות, ותעסוקה (משתנה דיכוטומי: לא עובדת = 0, עובדת = 1).

על בסיס השערות המחקר נבדקו במודל הנתיב הן קשרים ישירים הן קשרים עקיפים בין משתני המחקר המרכזיים. לבדיקת המובהקות של מקדמי הקשרים העקיפים נערכו דגימות חוזרות מסוג  Bootstrappingעם החזרה. בכל דגימה מתקבל ערך חדש למקדם הקשר העקיף, והערכים הללו יוצרים התפלגות של מקדמי הקשר. על בסיס התפלגות זו חושבו רווחי סמך ברמת 95%. אם רווח הסמך אינו כולל את הערך 0, הממצא נחשב מובהק סטטיסטית. הניתוחים הסטטיסטיים נערכו באמצעות תוכנת SPSS V.30 ותוכנת Mplus V.8.3 לניתוח נתיב. קריטריון הדחייה הוא הקריטריון המקובל של 5% (p<.05), ובדיווח על הממצאים הוצגו שלוש רמות מובהקות:***p<.001  *p<.05, **p<.01,.

מאחר ששאלון התקשורת האלקטרונית עוצב כך שלא ניתן היה להתקדם במילוי השאלות ללא מענה מלא על כל השאלות הקודמות, המידע שנאסף הוא מידע מלא, ולא נמצאו במחקר ערכים חסרים. כתוצאה מכך התקבלו במדגם רק שאלונים מלאים.

ממצאים

לפני הצגת הממצאים הנוגעים להשערות המחקר מובאת סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר העיקריים.

סטטיסטיקה תיאורית

בריאות נפשית

כדי לבחון את ההבדלים בעוצמת שלושת הגורמים של הבריאות הנפשית: הרגשי, החברתי והפסיכולוגי, נערך ניתוח שונוּת עם מדידות חוזרות, והוא הצביע על הבדלים מובהקים בין שלושת הגורמים (F(2,400) = 71.11, p<.001). מבחני הֶמשך, שבחנו את דירוגי הממוצעים השוליים תוך שימוש בתיקון בונפרוני להתאמה להשוואות מרובות, חשפו כי הערכתן של משתתפות המחקר את הבריאות הנפשית בגורם הפסיכולוגי הייתה הגבוהה ביותר, לאחר מכן בגורם החברתי, ולבסוף בגורם הרגשי (לוח 1).

איכות התקשורת האלקטרונית

לצורך הצגת תמונת מצב כללית אשר לשני ההיבטים של התקשורת האלקטרונית (החיובי והשלילי), איחדנו את הקטגוריות בסולם התשובות המקורי (ראו סעיף כלי המחקר) ויצרנו בכל אחד משני ההיבטים סולם חדש שכלל שלוש דרגות לאיכות התקשורת:

1 (איכות נמוכה), 2 (איכות בינונית) ו־3 (איכות גבוהה). על בסיס קטגוריות מקובצות אלו חישבנו את התפלגות התקשורת האלקטרונית החיובית והשלילית.

תקשורת אלקטרונית חיובית – 74.6% ממשתתפות המחקר דיווחו על תקשורת אלקטרונית בעלת אופי חיובי ברמה גבוהה, 14% מהן דיווחו על תקשורת אלקטרונית בעלת אופי חיובי ברמה בינונית, ו־11.4% על אופי חיובי ברמה נמוכה.

תקשורת אלקטרונית שלילית – 11.4% ממשתתפות המחקר דיווחו על תקשורת אלקטרונית שלילית ברמה גבוהה, 20.5% דיווחו על תקשורת אלקטרונית שלילית ברמה בינונית, ו־68.1% על תקשורת אלקטרונית שלילית ברמה נמוכה.

השינוי באיכות התקשורת פנים אל פנים

השינוי באיכות התקשורת פנים אל פנים הוערך באמצעות סולם תשובות חדש, שכלל שלוש דרגות: 1 (עלתה), 2 (ללא שינוי) ו־3 (פחתה), בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה.

תקשורת פנים אל פנים חיובית – כפי שעולה מתרשים 2, 50.6% ממשתתפות המחקר דיווחו על עלייה בתקשורת החיובית פנים אל פנים בעת המלחמה לעומת התקופה שקדמה לה, 10.8% דיווחו כי התקשורת החיובית כלפיהן מצד בן־הזוג פחתה בעת המלחמה, והיתר (38.6%) דיווחו על היעדר שינוי.

תקשורת פנים אל פנים שלילית – 18.8% ממשתתפות המחקר דיווחו על עלייה בתקשורת השלילית בעת המלחמה לעומת התקופה שקדמה לה, 33.4% מהן דיווחו על ירידה בתקשורת השלילית בעת המלחמה, והיתר (47.8%) דיווחו על היעדר שינוי.

מִתאמי פירסון בין משתני המחקר

לוח 1 מציג מתאמים בין משתני המחקר העיקריים. יש לציין כי בשני ערוצי התקשורת, סולם המדידה בבדיקת המתאמים הוא הסולם המקורי ביחידות בדידוֹת של 1 עד 5, ולא הסולם המקובץ ששימש להצגת הסטטיסטיקה התיאורית.

הקשרים בין שני ההיבטים של התקשורת הבין־אישית (החיובי והשלילי) מובהקים בגובה נמוך עד בינוני בשני ערוצי התקשורת. תמיכה חברתית קשורה לשלושת גורמי הבריאות הנפשית, אך תקשורת אלקטרונית חיובית קשורה בקשר חיובי לבריאות הנפשית הרגשית בלבד, ותקשורת אלקטרונית שלילית קשורה בקשר שלילי לבריאות הנפשית הפסיכולוגית. עלייה בתקשורת החיובית פנים אל פנים בעת המלחמה קשורה בקשר חיובי לבריאות הנפשית, החברתית והפסיכולוגית, ועלייה בתקשורת השלילית פנים אל פנים בעת המלחמה קשורה בקשר שלילי לבריאות הנפשית הפסיכולוגית.

מודל הנתיב: הסבר הבריאות הנפשית באמצעות תמיכה חברתית, איכות התקשורת האלקטרונית והשינוי באיכות התקשורת פנים אל פנים (בדיקת השערות 1-5)

כדי לבחון באופן ממוקד את תרומתו של כל אחד מערוצי התקשורת (האלקטרונית ופנים אל פנים) לבריאותן הנפשית של משתתפות המחקר, בוצע ניתוח נתיב במודל נפרד לכל אחד מהערוצים. הבחירה בהפרדת המודלים נבעה מההבנה כי המאפיינים הייחודיים של כל ערוץ תקשורת יכולים לתרום בצורה שונה לבריאות הנפשית, וכי ניתוח התקשורת בשני הערוצים במודל אחד עלול לטשטש הבדלים חיוניים ולהקשות על זיהוי מסלולי הקשר בין המשתנים המסבירים בכל אחד מהערוצים לבריאות הנפשית.

בכל מודל נכללו בסדר קבוע ארבע קבוצות משתנים: תחילה משתנים אקסוגניים (משתני רקע ותדירות התקשורת, אשר שימשו כמשתני בקרה) – סטטוס ההורות (0 = ללא ילדים, 1 = אימהות), הגדרת הזהות הדתית (0 = חילונית/מסורתית, 1 = דתית) וסטטוס תעסוקה (0 = לא עבדה, 1 = עבדה) ותדירות התקשורת האלקטרונית.

יש לציין כי בבדיקות מוקדמות בדקנו קשרים בין משתני רקע אחרים (כגון: סטטוס משפחתי, אזור הלחימה של בן־הזוג ועוד) לבין המשתנים האנדוגמיים, וכן קשרים בין תדירות התקשורת פנים אל פנים ליתר משתני המחקר, אך במטרה להגיע למודל אמפירי קומפקטי לא הוכנסו למודל המחקר משתנים שלא נמצאו קשורים לגורמי הבריאות הנפשית או ליתר משתני המחקר האנדוגניים.

בהיררכיית המשתנים האנדוגניים הראשונה במודל התקשורת האלקטרונית הוצבו שני ההיבטים של התקשורת האלקטרונית: החיובי והשלילי, ובמודל התקשורת פנים אל פנים הוצבו העלייה בתקשורת החיובית והעלייה בתקשורת השלילית בעת המלחמה לעומת התקופה שקדמה לה.

בהיררכיית המשתנים האנדוגניים השנייה הוצב המשתנה תמיכה חברתית במטרה לבדוק אם מתקיים קשר של תיווך בין ערוצי התקשורת האלקטרונית ופנים אל פנים (בכל מודל בנפרד) לבין גורמי הבריאות הנפשית באמצעות התמיכה החברתית.

בהיררכיה האחרונה הוצבו שלושת הגורמים של משתנה התוצאה: בריאות נפשית רגשית, בריאות נפשית חברתית ובריאות נפשית פסיכולוגית. יש לציין כי טיב ההתאמה של שני המודלים היה טוב (ראו ערכים של מדדי טיב ההתאמה בלוחות 2 ו־4).

מודל התקשורת האלקטרונית

מתרשים 3 ומלוחות 2 ו־3 עולים אפקטים ישירים ועקיפים מובהקים בין המשתנים המסבירים לגורמי משתנה התוצאה, הבריאות הנפשית.

אפקטים ישירים

הקשרים בין משתני הרקע ותדירות התקשורת האלקטרונית למשתנים האנדוגניים – סטטוס ההורות קשור לתקשורת אלקטרונית חיובית, ונמצא כי הערכתן של אימהות את התקשורת כחיובית הייתה נמוכה מזו של נשים ללא ילדים. עוד נמצא כי סטטוס ההורות קשור לבריאות הנפשית הפסיכולוגית, והערכתן של אימהות את בריאותן הנפשית הפסיכולוגית הייתה גבוהה מזו שנמצאה בקרב נשים ללא ילדים. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין דתיוּת לבריאות הנפשית הרגשית והחברתית, ובקרב דתיוֹת הייתה הבריאות הנפשית הרגשית והחברתית גבוהה מזו שנמצאה בקרב חילוניות. סטטוס התעסוקה נמצא קשור לבריאות הנפשית הפסיכולוגית, וכך, בקרב משתתפות המחקר שעבדו הייתה הבריאות הנפשית הפסיכולוגית גבוהה מזו שנמצאה בקרב אלו שלא עבדו. עוד נמצא קשר חיובי בין תדירות התקשורת האלקטרונית לתקשורת שלילית, וככל שתדירות התקשורת בערוץ זה הייתה גבוהה יותר, כך העריכו משתתפות המחקר כי התקשורת ביניהן לבין בני־זוגן שלילית יותר. ואולם נמצא קשר חיובי בין תדירות התקשורת האלקטרונית לבריאות הנפשית הרגשית, וככל שתדירות תקשורת זו הייתה גבוהה יותר, כך הייתה בריאותן הנפשית הרגשית של משתתפות המחקר גבוהה יותר.

הקשרים הישירים בין המשתנים האנדוגניים – נמצא קשר חיובי בין התמיכה החברתית לבריאות הנפשית, וככל שהתמיכה החברתית הייתה גבוהה יותר, כך היו גם רמות הבריאות הנפשית בשלושת הגורמים: הרגשי, החברתי והפסיכולוגי, גבוהות יותר (אישוש השערה 1 עבור מודל התקשורת האלקטרונית). עוד עולה מהממצאים קשר חיובי בין תקשורת אלקטרונית חיובית לתמיכה החברתית, וקשר שלילי בין תקשורת אלקטרונית שלילית לתמיכה החברתית: ככל שהתקשורת האלקטרונית הוערכה כחיובית יותר, כך הייתה התמיכה החברתית גבוהה יותר, וככל שהתקשורת האלקטרונית הוערכה כשלילית יותר, כך הייתה התמיכה החברתית נמוכה יותר. לא נמצא קשר ישיר בין התקשורת החיובית לבין גורמי הבריאות הנפשית (דחיית השערה 2 עבור מודל התקשורת האלקטרונית).

התקשורת השלילית נמצאה קשורה בקשר שלילי לבריאות נפשית פסיכולוגית, וככל שהתקשורת האלקטרונית הייתה שלילית יותר, כך העריכו משתתפות המחקר את בריאותן הנפשית הפסיכולוגית כנמוכה יותר, אך לא נמצא קשר בין התקשורת האלקטרונית השלילית לבין גורמי הבריאות הנפשית הרגשית והחברתית (אישוש חלקי של השערה 3 עבור מודל התקשורת האלקטרונית).

אפקטים עקיפים

כפי שעולה מלוח 3 ומתרשים 3, נמצאו קשרים עקיפים רבים בין שני ההיבטים של התקשורת האלקטרונית (החיובי והשלילי) לבריאות הנפשית בתיווך התמיכה החברתית. כך, תקשורת אלקטרונית חיובית קשורה לתמיכה חברתית, וזו בתורה קשורה לשלושת גורמי הבריאות הנפשית (אישוש השערה 4). דפוס דומה של קשרים נמצא בין תקשורת אלקטרונית שלילית לגורמי הבריאות הנפשית באמצעות התמיכה החברתית, וככל שהתקשורת האלקטרונית הייתה שלילית יותר, כך הוערכה התמיכה החברתית כנמוכה יותר, וככל שזו הוערכה כנמוכה יותר, גם הבריאות הנפשית בשלושת הגורמים הוערכה כנמוכה יותר (אישוש השערה 5 עבור מודל התקשורת האלקטרונית). לבסוף, נמצא קשר עקיף כפול בין תדירות התקשורת האלקטרונית לשלושת גורמי הבריאות הנפשית. מסלול הַקשר מראה כי ככל שתדירות התקשורת האלקטרונית הייתה גבוהה יותר, משתתפות המחקר דיווחו כי התקשורת שלילית יותר; וככל שזו הוערכה כשלילית יותר, התמיכה החברתית הוערכה כנמוכה יותר; וככל שהערכה זו הייתה נמוכה יותר, גם רמת הבריאות הנפשית בשלושת הגורמים הייתה נמוכה יותר.

יש לציין כי השיעור הגבוה ביותר של השונוּת המוסברת על־ידי המשתנים הבלתי־תלויים נמצא לגורם הבריאות הנפשית הפסיכולוגית, לאחר מכן לגורם הבריאות הנפשית הרגשית, ולבסוף לגורם הבריאות הנפשית החברתית.

מודל התקשורת פנים אל פנים: שינוי באיכות התקשורת

אפקטים ישירים

הקשרים בין משתני הרקע ותדירות התקשורת האלקטרונית למשתנים האנדוגניים – במודל התקשורת פנים אל פנים נמצא כי הקשרים בין משתני הרקע למשתנים האנדוגניים דומים לאלו שנמצאו במודל התקשורת האלקטרונית (לוח 4, תרשים 4). כמו כן נמצא קשר חיובי בין תדירות התקשורת האלקטרונית לבין הבריאות הנפשית הרגשית. ואולם בשונה מהתקשורת האלקטרונית, לא נמצאו קשרים בין תדירות התקשורת לבין עלייה בתקשורת השלילית.

הקשרים הישירים בין המשתנים האנדוגניים – ככל שהתמיכה החברתית הוערכה כגבוהה יותר, גם רמת הבריאות הנפשית, על שלושת גורמיה, הוערכה כגבוהה יותר (אישוש השערה 1 עבור מודל התקשרות פנים אל פנים). נמצא קשר חיובי בין עלייה בתקשורת החיובית פנים אל פנים לבין התמיכה החברתית, וככל שהעלייה הוערכה כגבוהה יותר, גם התמיכה החברתית הוערכה כגבוהה יותר. לא נמצא קשר ישיר בין עלייה בתקשורת החיובית לבין גורמי הבריאות הנפשית (דחיית השערה 2 עבור מודל התקשרות פנים אל פנים). לבסוף, ככל שהעלייה בתקשורת השלילית הוערכה כגבוהה יותר, רמת הבריאות הנפשית הפסיכולוגית הייתה נמוכה יותר, אך לא נמצא קשר בין עלייה בתקשורת השלילית לבין גורמי הבריאות הנפשית הרגשית והחברתית (אישוש חלקי של השערה 3 עבור מודל תקשורת פנים אל פנים).

 

אפקטים עקיפים

נמצאו כמה קשרים עקיפים בין עלייה בתקשורת החיובית בעת המלחמה לבריאות הנפשית בתיווך התמיכה החברתית (לוח 5). כך, ככל שמסתמנת בעת המלחמה עלייה בתקשורת החיובית, התמיכה החברתית הוערכה כגבוהה יותר, וככל שזו גבוהה יותר, גם רמת הבריאות הנפשית בשלושת הגורמים הייתה גבוהה יותר (אישוש השערה 4 עבור מודל תקשורת פנים אל פנים). בניגוד למודל התקשורת האלקטרונית, לא נמצא כי התמיכה החברתית מתווכת את הקשר בין עלייה בתקשורת השלילית לבין הבריאות הנפשית באף אחד מגורמיה (דחיית השערה 5 עבור מודל תקשורת פנים אל פנים). יש לציין כי בדומה למודל התקשורת האלקטרונית, השיעור הגבוה ביותר של השונות המוסברת על־ידי המשתנים הבלתי־תלויים נמצא לגורם הבריאות הנפשית הפסיכולוגית, לאחר מכן לגורם הבריאות הנפשית הרגשית, ולבסוף לגורם הבריאות הנפשית החברתית.

השוואת נתיבי הקשר בין שני המודלים

השוואת נתיבי הקשר בין המודלים חושפת דמיון וגם שוני. אשר לדמיון, בשני המודלים נמצאה תרומה דומה של משתני הרקע להסבר הבריאות הנפשית, ונמצא קשר בין התמיכה החברתית לשלושת גורמי הבריאות הנפשית. בשני המודלים נמצא קשר בין תקשורת שלילית לבין בריאות נפשית פסיכולוגית, אך לא נמצא קשר בין תקשורת חיובית לבין בריאות נפשית. התמיכה החברתית תיווכה בשני המודלים בין תקשורת חיובית לבין שלושת גורמי הבריאות הנפשית. לבסוף, בשני המודלים תדירות התקשורת האלקטרונית נמצאה קשורה בקשר חיובי לבריאות הנפשית הרגשית.

אולם לצד דמיון זה נמצאו גם הבדלים בנתיבי הקשר בין המשתנים בשני המודלים. במודל התקשורת האלקטרונית נמצא כי ככל שהתקשורת הוערכה כשלילית יותר, כך הוערכה גם התמיכה החברתית כנמוכה יותר. עם זאת, בין עלייה בתקשורת השלילית פנים אל פנים לבין התמיכה החברתית לא נמצא קשר דומה. זאת ועוד, תרומתה של התקשורת האלקטרונית השלילית להסבר הבריאות הנפשית הפסיכולוגית מתבטאת באופן ישיר וגם באופן עקיף דרך התמיכה החברתית, בעוד תרומת העלייה בתקשורת השלילית פנים אל פנים ישירה בלבד. לבסוף, רק במודל התקשורת האלקטרונית נמצא קשר שלילי בין עלייה בתדירות התקשורת לבין התקשורת השלילית, בעוד במודל התקשורת פנים אל פנים קשר זה לא נמצא.

דיון

בליבו של מחקר זה עמדה השאלה אם משאבים הקשורים לאינטראקציות חברתיות – תמיכה חברתית, איכות התקשורת האלקטרונית והשינוי באיכות התקשורת פנים אל פנים בין לוחמים לבנות־זוגם במלחמת "חרבות ברזל" – תורמים להסבר בריאותן הנפשית של האחרונות. התקשורת בין הלוחמים לבנות־זוגם נבדקה בשני ערוצים: אלקטרוני ופנים אל פנים, ובכל אחד מהם נבחנו שני היבטים: חיובי ושלילי.

טרם הדיון בהשערות המחקר, מן הראוי להדגיש כמה ממצאים בולטים. ראשית, יש לציין את ההבדלים שנמצאו ברמת הבריאות הנפשית, על שלושת גורמיה. כך, הערכתן של משתתפות המחקר את רמת בריאותן הנפשית הרגשית הייתה הנמוכה ביותר, לאחר מכן רמת הבריאות הנפשית החברתית, והרמה הגבוהה ביותר נמצאה לגורם הבריאות הנפשית הפסיכולוגית. מתוך כך, אשר לבריאות הנפשית בקרב בנות־הזוג של הלוחמים, ממצאינו חושפים תמונת מצב מורכבת, שעל פיה בעת משבר ניתן לחוות בו־זמנית רגשות שליליים לצד חוסן, איתנות, תחושת משמעות ושיפור במיומנויות ההתמודדות. שנית, אשר לאיכות התקשורת בין הלוחמים לבנות־זוגם, במבט כללי, אופייה בשני הערוצים היה חיובי, ואולם כפי שהוצג בפרק הממצאים, יש להדגיש כי קרוב לחמישית ממשתתפות המחקר דיווחו על עלייה בתקשורת השלילית פנים אל פנים בעת המלחמה בהשוואה לתקופה שקדמה לה. ממצא זה יכול לרמז כי לאחר המלחמה, בקרב חלק לא מבוטל מהזוגות שבהם בן־הזוג היה לוחם, יחסי הזוגיות יתאפיינו באיכות נמוכה יותר.

עם הֲבנות אלו נפנה לדון בממצאים מרכזיים נוספים ובהשערות המחקר הספציפיות. הדיון בממצאים על בסיס ההשערות השונות ייערך מתוך נקודת ראות משווה: מודל התקשורת האלקטרונית לעומת מודל התקשורת פנים אל פנים. נראה כי באופן כללי, וכפי שנפרט בהמשך, נוסף לדמיון המסתמן בין שני ערוצי התקשורת, הנובע מכך שעצם קיומה של תקשורת בין הלוחמים לבנות־זוגם תורם לבריאותן הנפשית של האחרונות, מסתמנים גם הבדלים הנובעים מאופיו הייחודי של כל אחד מערוצי התקשורת.

דמיון בין שני ערוצי התקשורת הבין־אישית

כפי שעולה מממצאי מחקרים אחרים (Almedom, 2004; Zalta et al., 2021), בבחינת תרומתם של שני ערוצי התקשורת להסבר הבריאות הנפשית בקרב בנות־זוגם של הלוחמים נמצא קשר בין תמיכה חברתית לשלושת גורמי הבריאות הנפשית (אישוש השערה 1 עבור שני הערוצים). דמיון נוסף בין שני ערוצי התקשורת מסתמן במסלול הקשר בין תקשורת חיובית לבריאות הנפשית, אשר בשניהם לא נמצא מובהק (דחיית השערה 2 עבור שני הערוצים). נראה כי חלק מההסבר לממצא זה משותף לשני ערוצי התקשורת, ואילו החלק האחר נובע מאופיו הייחודי של כל אחד מהם.

אשר להסבר המשותף לשני הערוצים, נראה כי בשל ההקשר שבו התקיימה התקשורת, דהיינו מצב המלחמה, גם אם התקשורת בין בני־הזוג מתנהלת בדרכי נועם, היא עשויה להיות מלווה בתחושות קשות הפוגעות בבנות־הזוג ושוחקות את פוטנציאל התרומה החיובית של תקשורת נעימה לבריאותן הנפשית. תיאוריית הטלטלה ביחסים (Relational, Turbulence Theory – RTT Solomon et al., 2016) מספקת מסגרת להבנת האתגרים בתקשורת בין לוחמים לבנות־זוגם בשני הערוצים, בעת מלחמה. על פי התיאוריה, תקופת מלחמה מאופיינת באי־ודאות, במתח ובאובדן ביטחון, וגורמים אלו עלולים ליצור טלטלה ביחסי הזוגות. לפיכך, על אף הפוטנציאל הטמון בתקשורת חיובית, מחקרים הראו כי היא אינה מיטיבה בהכרח עם בריאותם הנפשית של בני־הזוג. כך למשל, הנטייה של שני בני־הזוג להסתיר מידע זה מזה בשל הלחצים שכל אחד מהם חווה, עלולה להוות גורם הפוגע בתרומתה החיובית של התקשורת הבין־אישית לבריאות הנפשית. בהקשר זה הצביעו ג'וזף ואפיפי (Joseph & Afifi, 2010) על תופעת החציצה המגוננת (Protective Buffering), שעל פיה בני־זוג נמנעים משיתוף במידע מלחיץ כדי להגן זה על זה. התנהלות זו עלולה להביא למצוקה בקרב בנות־הזוג של הלוחמים, וזו בתורה יכולה להסביר את היעדר הקשר בין התקשורת החיובית לבריאותן הנפשית.

נוסף להסברים אלו, להיעדר הקשר בין תקשורת חיובית לבריאות הנפשית, המשותפים לשני סוגי התקשורת, ניתן להציע גם הסברים הקשורים לאופיו הייחודי של כל אחד מערוצי התקשורת. אשר לתקשורת האלקטרונית, ייתכן שלאחר סיום שיחה נעימה עם בן־הזוג הנמצא רחוק ותחת איום חוו משתתפות המחקר געגועים עזים, וקיומה דווקא הֶעצים את תחושת החֶסר, ושָׁחק את כוחה המיטיב של התקשורת החיובית. זאת ועוד, סיירס ועמיתים (Sayers et al., 2018) מצאו כי האופי הבלתי־צפוי של תקשורת אלקטרונית בזמן מלחמה כאשר בן־הזוג לוחם, כרוך בקשיים בתיאום זמני שיחה ובחשש לאובדן הקשר, וטענו כי קשיים אלו עלולים ליצור תחושות של מתח וחרדה, העלולות לפגוע בתרומתה של התקשורת לבריאות הנפשית גם כאשר היא חיובית.

אשר לתקשורת פנים אל פנים, חזרתו של הלוחם הביתה לחופשת התרעננות קצרה מהווה במקרים רבים אתגר משמעותי עבור בני־הזוג, גם כאשר התקשורת ביניהם חיובית. מחקרים הראו כי לוחמים החוזרים משדה הקרב עלולים לחוות דחק פוסט־טראומטי שעלול להוביל למתח ביחסי הזוגיות (Solomon et al., 2008), ומתוך כך הלחץ שמשדר הלוחם עלול להשפיע גם על בת־הזוג ולמזער את תרומתה של התקשורת החיובית להעלאת בריאותה הנפשית. לפיכך נראה כי בשני ערוצי התקשורת, בשל סיבות המשותפות לשניהם וסיבות הנעוצות באופיו הייחודי של כל אחד מהם, נבלם כוחה הטבעי והמיטיב של התקשורת החיובית לבריאות הנפשית – מצב המתבטא, כפי שנמצא במחקר זה, בהיעדר קשר בין תקשורת חיובית לבריאות נפשית.

דמיון נוסף בין שני המודלים מסתמן בקשר העקיף בין תקשורת חיובית לבריאותן הנפשית של משתתפות המחקר באמצעות התמיכה החברתית, אשר בתורה קשורה לשלושת גורמי הבריאות הנפשית: הרגשי, החברתי והפסיכולוגי (אישוש השערה 4). ניתן להסביר קשר עקיף זה על בסיס שילוב של שתי תיאוריות מרכזיות: ספירלת הרווח (Gain Spiral Hobfoll, 1989) ומודל שיירת הקשרים החברתיים (Convoy Model of Social Relations) (Kahn & Antonucci, 1980). בהתבסס על גישות אלו (שנדונו בהרחבה כבר במבוא), המשאבים החברתיים פועלים כרשת דינמית שבה חוויות הנובעות מאינטראקציות חיוביות מובילות להעצמה ולהרחבה של משאבים באינטראקציות נוספות. מתוך כך, כאשר התקשורת בין בני־הזוג חיובית, היא מעניקה לבת־הזוג תחושות של ביטחון רגשי וסיפוק, ואלו מגבירות את נכונותה להשתתף באינטראקציות חברתיות נוספות. זאת ועוד, על פי הצפי של שתי התיאורית שהוזכרו מעלה, תקשורת חיובית עם בן־הזוג משמשת גורם מחזק ביחסי הזוגיות, ותורמת בקרב בנות־הזוג לחיזוק תפיסת השייכות שלהן למערכת תמיכה רחבה יותר. כלומר, ככל שבת־הזוג חווה את בן־זוגה כמקור יציב לתמיכה, גוברת תחושת הביטחון שלה במערכות יחסים נוספות, וזו מיטיבה עם בריאותה הנפשית.

עוד לגבי הדמיון בין שני המודלים: תקשורת שלילית בין הלוחמים לבנות־זוגם בשני הערוצים קשורה בקשר שלילי לבריאותן הנפשית הפסיכולוגית של בנות־הזוג, אך אינה קשורה לבריאותן הנפשית החברתית והרגשית (אישוש חלקי להשערה 3 עבור שני ערוצי התקשורת). בהמשך לכך מצאו אפיפי ועמיתים (Afifi et al., 2018) כי מצבי לחץ, ויכוחים, אינטראקציה לא נעימה, היעדר הסכמה בין בני־הזוג או ביקורת של הלוחמים כלפי בנות־זוגם, אינם מיטיבים עם האחרונות, ונראה כי תקשורת שלילית בזוגיות מקרינה באופן ישיר על בריאותן הנפשית הפסיכולוגית של בנות־הזוג, כלומר על עמידותן ואיתנותן בעת המלחמה.

הבדלים בין שני ערוצי התקשורת הבין־אישית

לצד הדמיון שנמצא בין שני ערוצי התקשורת, ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים משמעותיים ביניהם במסלולי הקשר בין המשתנים המרכזיים. כך למשל, בערוץ התקשורת האלקטרונית בלבד נמצא קשר שלילי בין תקשורת שאופייה שלילי לתמיכה חברתית, בעוד בתקשורת פנים אל פנים קשר זה לא הופיע. ממצא זה יכול להעיד על מנגנוני פיצוי ייחודיים לתקשורת פנים אל פנים, שאינם מתקיימים במרחב האלקטרוני. בעוד תקשורת אלקטרונית נשענת בעיקר על חושי השמיעה, ולעיתים הראייה (כגון בשיחות וידיאו), תקשורת פנים אל פנים כוללת טווח רחב יותר של גירויים חושיים, כגון מחוות גופניות, מגע, ריח ואינטראקציות אינטימיות. אלמנטים לא־מילוליים רבי־עוצמה אלו עשויים למתֵּן את השפעותיה של תקשורת שלילית, ליצור תחושות קִרבה ולשמר את הערכת התמיכה החברתית, גם כאשר השיח עצמו אינו חיובי (Noller, 2006; Jakubiak & Feeney, 2018).

הבדל משמעותי נוסף בין הערוצים נוגע למסלול הקשר בין תקשורת שלילית לבריאות נפשית פסיכולוגית. בתקשורת אלקטרונית, קשר זה מתקיים הן באופן ישיר הן בעקיפין דרך התמיכה החברתית, ואילו בתקשורת פנים אל פנים הקשר מתקיים בצורה ישירה בלבד. מתוך כך ניתן להסיק כי בערוץ התקשורת האלקטרונית, תקשורת שלילית מחלישה את התמיכה החברתית, מה שיוצר אפקט עקיף שלילי נוסף על הבריאות הנפשית, בעוד בתקשורת פנים אל פנים, כיוון שהתמיכה אינה נפגעת, הקשר נותר ישיר בלבד. ממצאים אלו מדגישים את חשיבותה של תקשורת פנים אל פנים בשימור תחושת התמיכה החברתית גם במצבים של אינטראקציות שליליות, ומצביעים על הצורך באיזון ובשילוב מושכל בין ערוצי תקשורת שונים כדי למקסם את תרומתם לבריאות הנפשית.

לסיכום, מכלול ההבדלים במסלולי הקשר בין המשתנים השונים בין שני ערוצי התקשורת מוסבר במידה רבה על ידי אופי התקשורת פנים אל פנים לעומת זה של התקשורת האלקטרונית. גם כאשר אופייה של התקשורת פנים אל פנים שלילי, בהיותה הוליסטית וגשטלטית היא מספקת ממד עמוק של קרבה אנושית ומענֶה לצרכים רגשיים בסיסיים. בכך היא עשויה לשמש מגן המסייע לשמירת תחושת התמיכה החברתית בקרב בנות־הזוג גם כאשר המסרים נושאים אופי שלילי.

תרומתה של תדירות התקשורת הבין־אישית לבריאות הנפשית

מסלולי הקשר בין תדירות התקשורת למשתני המחקרים המרכזיים האחרים נמצאו בו־זמנית דומים ושונים בשני המודלים. נמצא כי תדירות התקשורת האלקטרונית קשורה בשני ערוצי התקשורת לבריאות הנפשית הרגשית, ונראה כי תדירות גבוהה מיטיבה עם משתתפות המחקר ללא קשר לערוץ שבו היא מתנהלת. כלומר, תדירות גבוהה של תקשורת אלקטרונית בעת שהלוחמים מצויים בשדה הקרב תורמת לבריאותן הנפשית הרגשית של משתתפות המחקר גם בערוץ התקשורת פנים אל פנים. עם זאת, בקשר בין תדירות התקשורת האלקטרונית לתקשורת שלילית נמצא הבדל התלוי בערוץ התקשורת. ככל שתדירות התקשורת האלקטרונית הייתה גבוהה יותר, משתתפות המחקר העריכו כי התקשורת עם בני־זוגן שלילית יותר. בתקשורת פנים אל פנים לא נמצא קשר זה. נראה כי גם כאן, בדומה לממצאים אחרים שהוצגו במחקר, אפשר להסביר את ההבדלים בין שני הערוצים בקשר שנמצא בין תדירות התקשורת האלקטרונית לאופייה השלילי, על בסיס מאפייניו הייחודיים של כל אחד מהערוצים.

התרומה המיטיבה של תדירות התקשורת האלקטרונית לבריאות הנפשית הרגשית מחד גיסא, והקשר החיובי לתקשורת השלילית מאידך גיסא, מדגישים את המורכבות של תקשורת בין לוחמים לבנות־זוגם בעת מלחמה. ייתכן כי כאשר בני־הזוג משוחחים לעיתים קרובות בערוץ האלקטרוני, במקביל למסרים החיוביים, וכפי שצוין, עולים וצפים מסרים נוספים המעידים על קשיים, אתגרים, תסכולים וחוסר שביעות רצון מהמצב שאיתו מתמודד כל אחד מהם. ייתכן כי בעת מלחמה, מסרים אלו, המועברים ללא תיווך של הבעות פנים ושפת גוף הקיימות בתקשורת פנים אל פנים, עלולים לצבוע את התקשורת האלקטרונית באור שלילי. לעומת זאת, כאמור, אופייה העשיר של התקשורת פנים אל פנים בולם וממזער את הנזקים שעלולים לנבוע לעיתים מתדירות תקשורת גבוהה, המציפה אתגרים וקשיים שכל אחד מבני־הזוג חווה.

הקשר בין משתני הרקע לבריאות הנפשית

משתני רקע אחדים שימשו משתני בקרה, ואולם מן הראוי לציין מספר קשרים שנמצאו ביניהם לבין משתני המחקר המרכזיים. קשרים אלו נמצאו מובהקים בשני המודלים של תקשורת בין־אישית.

נמצא קשר חיובי בין סטטוס הורות לבריאות הנפשית הפסיכולוגית, וייתכן כי ככל שמספר הילדים רב יותר, אימהות שבני־זוגן לוחמים מגייסות את מֵרב המאמצים לעמוד באתגרים העומדים בפניהן במלחמה ולדאוג לילדיהן, והן חדורות מטרה המפתחת בהן בריאות נפשית פסיכולוגית המתבטאת באיתנות נפשית ובתחושת משמעות. בדומה לכך מצאה קרונפלד (Kronfeld, 2000) כי בעת משבר אישי בעקבות מחלת סרטן השד, אימהות גילו הסתגלות טובה יותר למחלה ככל שמספר ילדיהן היה רב יותר. נוסף על כך, בשני המודלים נמצא קשר בין דתיוּת לבריאות נפשית רגשית וחברתית. מחקרים הראו כי באמונה ובתחושת הביטחון שמקנה הדת טמון פוטנציאל להגברת הבריאות הנפשית הרגשית (למחקר מטא־אנליזה ראו, Abdel-Khalek et al., 2019). נראה כי אופיין של קהילות דתיות מקנה תחושות של השתייכות ותמיכה חברתית, ואלו מעצימות את הבריאות הנפשית החברתית (Chatters et al, 2015; Zimmer et al., 2016). בהקשר של ממצאי המחקר הנוכחי, בדת היהודית אופי הקהילה משליך על תחושותיהם של אלו המשתייכים אליה, ונראה כי משתתפות המחקר המגדירות עצמן דתיות זוכות לתמיכה קהילתית העשויה להתבטא במגוון דרכים, כגון עזרה הדדית או פעילויות חסד, המספקות רשת תמיכה חברתית משמעותית שעשויה לתרום לבריאותן הנפשית הרגשית והחברתית (Krieger, 2010). עוד נמצא כי העבודה בשכר מעצימה את בריאותן הנפשית הפסיכולוגית של משתתפות המחקר, וייתכן כי שמירה על יציבות באמצעות עבודה המקנה תחושה של שגרה ותרומה לצורכי המשק והקהילה הישראלית הנלחמת על הבית מגבירה בקרב משתתפות המחקר את הערכתן העצמית, וזו בתורה מגבירה את בריאותן הנפשית הפסיכולוגית. באותו הקשר, במחקר עדכני שנערך בישראל בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" נמצא כי השמירה על יציבות ושגרה היא שיטת ההתמודדות היעילה ביותר להסתגלות למתח בממשק משפחה־עבודה בתקופה זו (קוליק ורמון, טרם פורסם).

מסקנות ותרומה תיאורטית

אחת המסקנות החשובות של המחקר הנוכחי היא כי במבט כללי, איכות התקשורת בשני הערוצים הייתה חיובית. ואולם כאמור, כיוון שחלק לא מבוטל ממשתתפות המחקר דיווחו על עלייה בתקשורת השלילית בעת המלחמה לעומת התקופה שקדמה לה, יש להביא בחשבון מגמה זו כגורם סיכון העלול לשחוק את בריאותן הנפשית, ולהשליך על יחסי הזוגיות בתום המלחמה.

לצד הדמיון במשתנים המסבירים את הבריאות הנפשית בקרב בנות־זוגם של הלוחמים בשני ערוצי התקשורת ניתן לזהות גם הבדלים משמעותיים. מכלול ההבדלים במסלולי הקשר בין המשתנים השונים בין ערוץ התקשורת האלקטרונית לערוץ התקשורת פנים אל פנים מוסבר במידה רבה על בסיס אופיין השונה של סוגי תקשורת אלה. כפי שצוין, עקב היותה של התקשורת פנים אל פנים הוליסטית וגשטלטית, היא מספקת ממד עמוק של קרבה אנושית ושל מענה לצרכים רגשיים בסיסיים, ובכך היא עשויה לשמש מגן המסייע לבנות־הזוג ולמנוע תחושה של פגיעה בתמיכה החברתית שממנה הן נהנות, גם כאשר המסרים בתקשורת זו נושאים אופי שלילי.

מסקנה חשובה נוספת של המחקר היא כי כוחה של התקשורת השלילית בשני הערוצים, האלקטרוני ופנים אל פנים, להסבר בריאותן הנפשית הפסיכולוגית של בנות־הזוג מתקיים באופן ישיר, ואילו כוחה של התקשורת החיובית להסבר בריאותן הנפשית בשלושת הגורמים מתקיים באמצעות התמיכה החברתית בלבד. מכאן, כוחה של התקשורת השלילית לפגוע ישירות בבריאותן הנפשית של משתתפות המחקר ניכר יותר מכוחה של התקשורת החיובית להיטיב עם בריאותן הנפשית.

בהיבט התיאורטי, תרומת המחקר מתבטאת בהצגת מודל רב־משתנים להסבר הבריאות הנפשית בקרב בנות־זוג ללוחמים, תוך התחשבות במגוון גורמים סוציו־רגשיים. מלבד זאת, המחקר מאפשר פיתוח תובנות חדשות לגבי תרומת משאבים חברתיים – כגון תמיכה חברתית ותקשורת בין־אישית – לבריאותן הנפשית של הנבדקות. ממצאי המחקר מראים כי בעת חוויית לחץ הנובע ממלחמה, המשאבים אינם פועלים בנפרד, כי אם יוצרים רצף של קשרים ותהליכים אשר בתגובת שרשרת מיטיבים עם בנות־הזוג. מסקנה זו נגזרת מכך שלא נמצא קשר בין תקשורת חיובית לבריאות הנפשית, על שלושת גורמיה, ומכך שהקשר בין המשתנים מתבטא רק בנוכחות משאב נוסף – התמיכה החברתית.

ממצא זה מחזק את המושג "ספירלת הרווח", המהווה חלק מגישת שימור המשאבים (Hobfoll, 1989) ואת מודל 'שיירת הקשרים החברתיים' (Kahn & Antonucci, 1980). על פי גישות אלו, כוחם של משאבים טמון בתהליכים החיוביים שהם מחוללים, אשר מיטיבים עם הפרט. זאת ועוד, המחקר תורם להבנה מעמיקה יותר של יחסי הגומלין בין משאבים שונים ושל הקשר ביניהם לבריאות הנפשית. ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של ראייה מורכבת בפיתוח מודלים תיאורטיים ושיטות התערבות מותאמות, שיסייעו לבני־זוג להתמודד עם האתגרים הנובעים ממצבי מלחמה.

מגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך

אחת ממגבלות המחקר קשורה לכך שמסיבות מובָנות לא נבדק אופי הקשר בין הלוחמים לבנות־זוגם בתקופה שקדמה למלחמה, קשר שעשוי לתת אותותיו בדפוסי התקשורת בעת המלחמה. מגבלה נוספת קשורה לכך שמערך המחקר היה רוחבי והנתונים נאספו באותה נקודת זמן, ולכן קשה לקבוע את כיוון הקשר הסיבתי בין המשתנים, וייתכן כי הבריאות הנפשית היא הגורמת לאופייה של התקשורת בין הלוחמים לבנות־זוגם ולא להפך. זאת ועוד, כיוון שהמחקר הנוכחי נערך בחודשים הרביעי והחמישי למלחמה, כלומר בעת "שגרת המלחמה", ממצאיו ומסקנותיו מתאימים לשלב זה, ואין להסיק ממנו מסקנות גורפות אשר לכל תקופת המלחמה. מגבלה נוספת של המחקר נובעת מכך שמשתתפות המחקר נדגמו מקבוצת נשים המשתייכות לקהילת "חבר שלי לוחם", שהיא קהילה תומכת. בשל כך, אין להכליל את ממצאי המחקר על בנות־זוג אחרות של לוחמים שאינן נהנות מתמיכה חברתית מסוג זה. במחקרים עתידיים יש לדגום גם נשים שאינן משתייכות לקהילות תומכות, כדי לאפשר הכללה רחבה יותר של הממצאים לאוכלוסיות מגוונות. לבסוף, כדי להגיע להבנות מעמיקות יותר של מממצאי המחקר הנוכחי מומלץ כי מחקרי הֶמשך בנושא ייערכו בשילוב בין שיטה כמותית לאיכותנית. מערך מחקר המשלב בין שתי המתודות עשוי לספק תמונה בהירה ומעמיקה יותר של תרומת התקשורת הבין־אישית בין הלוחמים לבנות־זוגם לבריאותן הנפשית של האחרונות.

המלצות לפרקטיקה

תובנות המחקר עשויות לתרום לגיבוש המלצות לניהול נכון של התקשורת הבין־אישית בין הלוחמים לבנות־זוגם, תוך השקעה בשיפורהּ. כך למשל, הקשר החיובי שנמצא בין תדירות התקשורת האלקטרונית לאופייה השלילי עשוי להעיד, לפחות בקרב חלק מהזוגות שבהם בן־הזוג היה לוחם במהלך המלחמה, על סיכון לירידה באיכות הקשר הזוגי בתקופה שלאחריה. לפיכך, על מטפלים בזוגות אלו להביאם לכדי מודעות לכך שככל שתדירות התקשורת בערוץ זה גבוהה יותר, כך עולה הסכנה להתפתחותה של תקשורת שלילית. תובנה זו מחייבת מודעות והבנה של בני־הזוג אשר לכוחה השלילי הפוטנציאלי של התקשורת ביניהם, על אף שבבסיסה היא עשויה להיטיב עם בנות־הזוג. עוד מומלץ כי מטפלים יפנו את תשומת ליבם של הלוחמים לתרומתה השלילית של תקשורת בין־אישית המתאפיינת בביקורת ובחילוקי דעות לבריאותן הנפשית של בנות־זוגם, שכן תרומה זו היא ישירה ופוגעת.

יתרה מכך, מטפלים בזוגות נדרשים לתת את דעתם במיוחד לזוגות שדיווחו על ירידה בתקשורת החיובית ועל עלייה בתקשורת השלילית במהלך המלחמה, כפי שעולה מממצאי המחקר. אף ששיעורם של זוגות אלו אינו גבוה, השפעתם משמעותית, שכן פגיעה באיכות התקשורת הבין־אישית עלולה לפגוע בבריאות הנפשית של בנות־הזוג, ובשל האופי הדיאדי של הקשר, גם בבריאותם הנפשית של הלוחמים.

תקופת המלחמה מציבה אתגר למטפלים בפיתוח מודלים לשיפור התקשורת הזוגית במצבי לחץ. תקשורת שבה בני־הזוג מסוגלים לבטא ולעבד את מצוקותיהם עשויה לחזק את חוסנם הנפשי, ולהפחית השפעות שליליות הדדיות. לפיכך, על המטפלים לפתח התערבויות קצרות מועד שייתנו מענה לקשיים התקשורתיים שהתעצמו עקב המלחמה, תוך התייחסות למגוון ערוצי התקשורת בין בני־הזוג.

רשימת המקורות‏

קוליק, ליאת, ודן רמון. תרומתם של קונפליקט תפקידים, אסטרטגיות התמודדות ואופטימיות להסבר מסוגלות עצמית בעבודה בקרב אימהות במלחמת "חרבות ברזל". סוגיות חברתיות בישראל: כתב עת לנושאי חברה גיליון 34, עמודים 96-57.

רון, טל (2023, 7 בנובמבר). עמידה בהתחייבויות משפטיות בעת מלחמת "חרבות ברזל". כלכליסט. www.calcalist.co.il/local_news/article/hkx6w9wqt

Abdel-Khalek, Ahmed M., Laura Nuño, Juana Gómez-Benito, & David Lester (2019). The relationship between religiosity and anxiety: A meta-analysis. Journal of Religion and Health 58, 1847–1856. https://doi.org/10.1007/s10943-019-00881-z

Afifi, Tamara D., Sharde Davis, Anne F. Merrill, Samantha Coveleski, Amanda Denes, & Ariana F. Shahnazi (2018). Couples’ communication about financial uncertainty following the great recession and its association with stress, mental health and divorce proneness. Journal of Family and Economic Issues 39, 205–219. https://doi.org/10.1007/s10834-017-9560-5

Almedom, Astier M. (2004). Factors that mitigate war-induced anxiety and mental distress. Journal of Biosocial Science 36(4), 445–461. https://doi.org/10.1017/s0021932004006637

Avidor, Sharon, Gadi Zerach, & Zahava Solomon (2022). Aging together in the aftermath of war: Marital adjustment and subjective age of veterans and their spouses. Aging & Mental Health 26(7), 1479–1486.‏ https://doi.org/10.1080/13607863.2021.1916877

Balderrama-Durbin, Christina, Christopher R. Erbes, Melissa A. Polusny, & Dawne Vogt (2018). Psychometric evaluation of a measure of intimate partner communication during deployment. Journal of Family Psychology 32(1), 31–41. https://dx.doi.org/10.1037/fam0000382

Burgoon, Judee K., Joseph A. Bonito, Artemio Ramirez Jr., Norah E. Dunbar, Karadeen Kam, & Jenna Fischer (2002). Testing the interactivity principle: Effects of mediation, propinquity, and verbal and nonverbal modalities in interpersonal interaction. Journal of Communication 52(3), 657–677. https://doi.org/10.1111/j.1460-2466.2002.tb02567.x

Carter, Sarah P., Laura J. Osborne, Keith D. Renshaw, Elizabeth S. Allen, Benjamin A. Loew, Howard J. Markman, & Scott M. Stanley (2018). Something to talk about: Topics of conversation between romantic partners during military deployments. Journal of Family Psychology 32(1), 22–30. https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/fam0000373

Chatters, Linda M., Robert Joseph Taylor, Amanda Toler Woodward, & Emily J. Nicklett (2015). Social support from church and family members and depressive symptoms among older African Americans. The American Journal of Geriatric Psychiatry 23(6), 559–567. https://doi.org/10.1016/j.jagp.2014.04.008

Cigrang, Jeffrey A., Wayne G. Talcott, JoLyn Tatum, Monty Baker, Daniel Cassidy, Scott Sonnek, Douglas K. Snyder, Christina Balderrama-Durbin, Richard E. Heyman, & Amy M. Smith Slep (2014). Impact of combat deployment on psychological and relationship health: A longitudinal study. Journal of Traumatic Stress 27(1), 58–65.‏ https://doi.org/10.1002/jts.21890

Cohen, Sheldon, & Thomas A. Wills (1985). Stress, social support, and the buffering hypothesis. Psychological Bulletin 98(2), 310–357. https://doi.org/10.1037/0033-2909.98.2.310

Daft, Richard L. & Robert H. Lengel (1986). Organizational information requirements, media richness and structural design. Management Science 32(5), 554–571. https://doi.org/10.1287/mnsc.32.5.554

Deci, Edward L. & Richard M. Ryan (2008). Hedonia, eudaimonia, and well-being: An introduction. Journal of Happiness Studies 9, 1–11.‏ https://doi.org/10.1007/s10902-006-9018-1

Du Plooy, Kobus, & Ronel De Beer (2018). Effective interactions: Communication and high levels of marital satisfaction. Journal of Psychology in Africa 28(2), 161–167.‏ https://doi.org/10.1080/14330237.2018.1435041

‏Durkheim, Emile (1973). Emile Durkheim on morality and society. University of Chicago Press.‏

‏Durham, Susan W. (2010). In their own words: Staying connected in a combat environment. Military Medicine 175(8), 554–559.‏ https://doi.org/10.7205/MILMED-D-09-00235

Erikson, Erik (1995). Dialogue with Erik Erikson. Jason Aronson.

Everson, Blaine R., Carol Darling, Joseph R. Herzog, Charles R. Figley, & Dione King (2017). Quality of life among US Army spouses during the Iraq war. Journal of Family Social Work 20(2), 124–143.‏ https://doi.org/10.1080/10522158.2017.1279578

Fauzi, Achmad (2024). Communication and conflict in romantic relationships. PROPAGANDA, Journal of Communication Studies 4(2), 79–84. https://doi.org/10.37010/prop.v4i2.1631

Gómez-López, Mercedes, Carmen Viejo, & Rosario Ortega-Ruiz (2019). Well-being and romantic relationships: A systematic review in adolescence and emerging adulthood. International Journal of Environmental Research and Public Health 16(13), 2415. https://doi.org/10.3390/ijerph16132415

Harandi, Tayebeh Fasihi, Maryam Mohammad Taghinasab, & Tayebeh Dehghan Nayeri (2017). The correlation of social support with mental health: A meta-analysis. Electronic Physician 9(9), 5212–5222.‏ https://doi.org/10.19082%2F5212

Hobfoll, Stevan E. (1989). Conservation of resources: A new attempt at conceptualizing stress. American Psychologist 44(3), 513–524. https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0003-066X.44.3.513

Hobfoll, Stevan E. (2011). Conservation of resource caravans and engaged settings. Journal of Occupational and Organizational Psychology 84(1), 116–122. https://doi.org/10.1111/j.2044-8325.2010.02016.x

Hobfoll, Stevan E. (2012). Conservation of resources and disaster in cultural context: The caravans and passageways for resources. Psychiatry: Interpersonal and Biological Processes 75(3), 227–232. https://doi.org/10.1521/psyc.2012.75.3.227

Hobfoll, Stevan E., Amiram D. Vinokur, Penny F. Pierce, & Lisa Lewandowski-Romps (2012). The combined stress of family life, work, and war in Air Force men and women: A test of conservation of resources theory. International Journal of Stress Management 19(3), 217–237. https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0029247

Hobfoll, Stevan. E., Jonathon Halbesleben, Jean-Pierre Neveu, & Mina Westman (2018). Conservation of resources in the organizational context: The reality of resources and their consequences. Annual Review of Organizational Psychology and Organizational Behavior 5(1), 103–128.‏ https://doi.org/10.1146/annurev-orgpsych-032117-104640

Houston, Brian J., Betty Pfefferbaum, Michelle D. Sherman, Ashley G. Melson, & Michael W. Brand (2013). Family communication across the military deployment experience: Child and spouse report of communication frequency and quality and associated emotions, behaviors, and reactions. Journal of Loss and Trauma 18(2), 103–119.‏ https://doi.org/10.1080/15325024.2012.684576

Jakubiak, Brett K. & Brooke C. Feeney (2016). Affectionate touch to promote relational, psychological, and physical well-being in adulthood: A theoretical model and review of the research. Personality and Social Psychology Review 21(3), 228–252. https://doi.org/10.1177/1088868316650307

Jakubiak, Brett K. & Brooke C. Feeney (2018). Hand-in-hand combat: Affectionate touch promotes relational well-being and buffers stress during conflict. Personality and Social Psychology Bulletin 45(3), 431–446. https://doi.org/10.1177/014616721878

Joseph, Andrea L. & Tamara D. Afifi (2010). Military wives’ stressful disclosures to their deployed husbands: The role of protective buffering. Journal of Applied Communication Research 38(4), 412–434. https://doi.org/10.1080/00909882.2010.513997

Kahn, Robert L & Toni C. Antonucci (1980). Convoys over the life course: Attachment, roles, and social support. In Paul B. Baltes & O. G. Grim (eds.), Life span development and behavior (Vol. 3). Academic Press, pp. 253–286.

Karney, Benjamin R. & John S. Crown (2010). Does deployment keep military marriages together or break them apart? Evidence from Afghanistan and Iraq. In Shelley MacDermid Wadsworth & David Riggs (eds.), Risk and resilience in US military families. Springer Science + Business Media,‏ pp. 23–45.

‏Keyes, Corey Lee M. (1998). Social well-being. Social Psychology Quarterly 61(2), 121–140. https://doi.org/10.2307/2787065

Keyes, Corey Lee M. (2002). The mental health continuum: From languishing to flourishing in life. Journal of Health and Social Behavior 43(2), 207–222.‏ https://doi.org/10.2307/3090197

Knobloch, Leanne K., Erin D. Basinger, & Jennifer A. Theiss (2018). Relational turbulence and perceptions of partner support during reintegration after military deployment. Journal of Applied Communication Research 46(1), 52–73. https://doi.org/10.1080/00909882.2017.1409906

Knobloch, Leanne K., Erin D. Basinger, Erin C. Wehrman, Aaron T. Ebata, & Patricia C. McGlaughlin (2016). Communication of military couples during deployment and reunion: Changes, challenges, benefits, and advice. Journal of Family Communication 16(2), 160–179.‏ https://doi.org/10.1080/15267431.2016.1146723

Knobloch, Leanne K., Kale J. Monk, & Shelly M. MacDermid Wadsworth (2023). Relationship maintenance among military couples. Journal of Social and Personal Relationships 40(3), 734–772.‏ https://doi.org/10.1177/02654075221105025

Kock, Ned (2005). Media richness or media naturalness? The evolution of our biological communication apparatus and its influence on our behavior toward e-communication tools. IEEE Transactions on Professional Communication 48(2), 117–130. https://10.1109/TPC.2005.849649

Kraut, Robert, Michael Patterson, Vicky Lundmark, Sara Kiesler, Tridas Mukophadhyay, & William Scherlis (1998). Internet paradox: A social technology that reduces social involvement and psychological well-being? American Psychologist 53(9), 1017–1031. https://doi.org/10.1037//0003-066x.53.9.1017

Krieger, Aliza Y. (2010). The role of Judaism in family relationships. Journal of Multicultural Counseling and Development 38(3), 154–165. https://doi.org/10.1002/j.2161-1912.2010.tb00123.x

Kronfeld, Michal. (2000). The relationship between the resources and causal attribution of breast cancer patients and their adaptation to the disease (Master’s thesis). School of Social Work, Bar-Ilan University.

Lamers, Sanne M. A., Gerben J. Westerhof, Ernst T. Bohlmeijer, Peter M. ten Klooster, & Corey L. M. Keyes (2011). Evaluating the psychometric properties of the mental health continuum‐short form (MHC‐SF). Journal of Clinical Psychology 67(1), 99–110. https://doi.org/10.1002/jclp.20741

Lapp, Cheryl Ann, Lois B. Taft, Thora Tollefson, Ann Hoepner, Kevin Moore, & Katie Divyak (2010). Stress and coping on the home front: Guard and reserve spouses searching for a new normal. Journal of Family Nursing 16(1), 45–67.‏ https://doi.org/10.1177/1074840709357347

Larsen, Jessica L., Caroline S. Clauss-Ehlers, & Merith A. Cosden (2015). An exploration of army wives’ responses to spousal deployment: Stressors and protective factors. Couple and Family Psychology: Research and Practice 4(4), 212–228.‏ https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/cfp0000049

Levi-Belz, Yossi, Yoav Groweiss, Carmel Blank, & Yuval Neria (2024). PTSD, depression, and anxiety after the October 7, 2023 attack in Israel: A nationwide prospective study. EClinicalMedicine 68, 102418. https://www.thelancet.com/action/showCitFormats?doi=10.1016%2Fj.eclinm.2023.102418&pii=S2589-5370%2823%2900595-3

Mankowski, Mariann, Sally G. Haskell, Cynthia Brandt, & Kristin M. Mattocks (2015). Social support throughout the deployment cycle for women veterans returning from Iraq and Afghanistan. Social Work in Health Care 54(4), 287–306. https://doi.org/10.1080/00981389.2014.990130

Marx, Karl H. (2000). Karl Marx: Selected writings. Oxford University Press.‏

‏Maslow, Abraham. H. (1954). The instinctoid nature of basic needs. Journal of Personality 22, 326–347. https://psycnet.apa.org/doi/10.1111/j.1467-6494.1954.tb01136.x

McMahan, Ethan A. & David Estes (2011). Hedonic versus eudaimonic conceptions of well-being: Evidence of differential associations with self-reported well-being. Social Indicators Research 103, 93–108. https://doi.org/10.1007/s11205-010-9698-0

Meek, Nicole A., Casey J. Totenhagen, Stacy Ann Hawkins, & Lynee M. Borden (2019). Staying connected on the home front: Communication and well-being of civilian spouses during deployment. Journal of Family Studies 25(3), 287–304. https://doi.org/10.1080/13229400.2016.1248856

Noller, Patricia, (2006). Nonverbal communication in close relationships. In Valerie Manusov, Miles L. Patterson, & Patricia Noller (eds.), The Sage handbook of nonverbal communication. Sage Publications, pp. 403–420.

Rea, Christopher P. (2016). The relationship of resilience, social support, and combat history to well-being in student military veterans (Doctoral dissertation). University of Kansas.

Rogers, Carl R. (1977). Carl Rogers on personal power. Delacorte.

Ryff, Carol D. (1989). Happiness is everything, or is it? Explorations on the meaning of psychological well-being. Journal of Personality and Social Psychology 57(6), 1069–1081.‏ https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0022-3514.57.6.1069

Saar-Ashkenazy, Rotem, Ofir Ben-Yaakov, Jonathan Guez, & Yoav S. Bergman (2024). Resilience and loss during the Iron-Swords War: The importance of coping strategies. Journal of Loss and Trauma, 1–18.‏ https://doi.org/10.1080/15325024.2024.2423065

Sanford, Keith, (2010). Assessing conflict communication in couples: Comparing the validity of self-report, partner-report, and observer ratings. Journal of Family Psychology 24(2), 165–174. https://doi.org/10.1037/a0017953

Sayers, Steven L., Victoria A. Farrow, Jennifer Ross, & David W. Oslin (2018). Family problems among recently returned military veterans referred for a mental health evaluation. Journal of Clinical Psychiatry 70(2), 163–170. https://doi.org/10.4088/jcp.07m03863

Sayers, Steven L. & Galena K. Rhoades (2018). Recent advances in the understanding of relationship communication during military deployment. Journal of Family Psychology 32(1), 1–2.‏ https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/fam0000417

Senior, Emma, Amanda Clarke, & Gemma Wilson-Menzfeld (2023). The military spouse experience of living alongside their serving/veteran partner with a mental health issue: A systematic review and narrative synthesis. Plos one 18(5), e02857141847–1856.‏ https://doi.org/10.1007/s10943-019-00881-z

Shrira, Amit & Yuval Palgi (2024). Age differences in acute stress and PTSD symptoms during the 2023 Israel-Hamas war: Preliminary findings. Journal of Psychiatric Research 173, 111–114. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2024.03.003

Simsir, Zeynep & Bulent Dilmac (2021). Predictive relationship between war posttraumatic growth, values, and perceived social support. Illness, Crisis & Loss 29(2), 95–111.‏ https://doi.org/10.1177/1054137318788655

Short, John, Ederyn Williams, & Bruce Christie (1976). The social psychology of telecommunications. John Wiley & Sons.

Skomorovsky, Alla (2014). Deployment stress and well-being among military spouses: The role of social support. Military Psychology 26(1), 44–54. https://doi.org/10.1037/mil0000029

Solomon, Zahava, Rachel Dekel, & Gadi Zerach (2008). The relationships between posttraumatic stress symptom clusters and marital intimacy among war veterans. Journal of Family Psychology 22(5), 659–666. https://doi.org/10.1037/a0013596

Solomon, Denise Haunani, Leanne K. Knobloch, Jennifer A. Theiss, & Rachel M. McLaren (2016). Relational turbulence theory: Explaining variation in subjective experiences and communication within romantic relationships. Human Communication Research 42(4), 507–532. https://doi.org/10.1111/hcre.12091

Stewart, Margaret, C. (2018). Uncertainty reduction and technologically mediated communication: Implications to marital communication during wartime deployment. Ohio Communication Journal 56, 136–148.‏ https://www.ohiocomm.org/wp-content/uploads/2018/03/Stewart-Manuscript.pdf

Sullivan, Kieran T., Lauri A. Pasch, Matthew D. Johnson, & Thomas N. Bradbury (2010). Social support, problem solving, and the longitudinal course of newlywed marriage. Journal of Personality and Social Psychology 98(4), 631–644.‏ https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0017578

Vinokur, Amiram, D., Penny F. Pierce, Lisa Lewandowski-Romps, Stevan E. Hobfoll, & Sandr Galea (2011). Effects of war exposure on air force personnel’s mental health, job burnout and other organizational related outcomes. Journal of Occupational Health Psychology 16(1), 3–17. https://doi.org/10.1037/a0021617

Walther, Joseph, B. (1996). Computer-mediated communication: Impersonal, interpersonal, and hyperpersonal interaction. Communication Research 23(1), 3–43. https://doi.org/10.1177/009365096023001001

Wang, Jingyi, Farhana Mann, Brynmor Lloyd-Evans, Ruimin Ma, & Sonia Johnson (2018). Associations between loneliness and perceived social support and outcomes of mental health problems: A systematic review. BMC Psychiatry 18, 1–16.‏ https://doi.org/10.1186/s12888-018-1736-5

Waterman, Alan, S. (1993). Two conceptions of happiness: Contrasts of personal expressiveness (eudaimonia) and hedonic enjoyment. Journal of Personality and Social Psychology 64(4), 678–691. https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/0022-3514.64.4.678

Wellman, Barry (ed.), (1999). Networks in the global village: Life in contemporary communities. Westview Press.

World Health Organization (2022). World mental health report: Transforming mental health for all. https://www.who.int/publications/i/item/9789240049338

Zalta, Alyson, K., Vanessa Tirone, Daria Orlowska, Rebecca K. Blais, Ashton Lofgreen, Brian Klassen, Philip Held, Natalie R. Stevens, Elizabeth Adkins, & Amy L. Dent (2021). Examining moderators of the relationship between social support and self-reported PTSD symptoms: A meta-analysis. Psychological Bulletin 147(1), 33–54. https://doi.org/10.1037/bul0000316

Zimet, Gregory, D., Nancy W. Dahlem, Sara G. Zimet, & Gordon K. Farley (1988). The multidimensional scale of perceived social support. Journal of Personality Assessment 52(1), 30–41. https://doi.org/10.1207/s15327752jpa5201_2

Zimmer, Zachary, Carol Jagger, Chi-Tsun Chiu, Mary Beth Ofstedal, Florencia Rojo, & Yasuhiko Saito (2016). Spirituality, religiosity, aging and health in global perspective: A review. SSM – Population Health 2, 373–381. https://doi.org/10.1016/j.ssmph.2016.04.009